בִּיקִינִי יָרֹק זוֹהֵר / מוריה נחום

אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה פַּעַם

כָּל כָּךְ בַּחַיִּים

דְּמוּתָהּ הַדַּקָּה מִלְּאָה

אֶת אַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת

מֵחוֹף הַיָּם הַתֵּל אֲבִיבִי

שָׁכְבָה פְּרַקְדָּן עַל גַּבָּהּ הַגִּבְעוֹלִי

כְּמוֹ פֶּרַח שֶׁפָּתַח עֲלֵי כּוֹתַרְתּוֹ

בִּקְּשָׁה לִמְשֹׁךְ אֵלֶיהָ אֶת

הַשָּׁמַיִם הַשְׁקֵטִים

הַחַפִּים מֵעֹל עֲנָנִים.

 

בִּיקִינִי יָּרֹק עַל גּוּפָהּ הַצָּחֹר

הִזְהִיר אוֹתָהּ

כְּאִלּוּ יָדַע שֶׁתֶּכֶף הַשֶּׁמֶשׁ

תִּטְבַּע

וְאֵין מַצִּיל

מִפְּנֵי שְׁעַת הַנְּעִילָה

שֶׁל סְתָו 1973

שֶׁחָרְצָה דִּינָהּ לְיָמִים סְפוּרִים

חָפְשִׁיִּים מֵאֵימָתוֹ

וְלֵילוֹת לְלֹא סוֹף

שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת הַכָּחֹל

עַל גּוּפָהּ

בָּלְעוּ קוֹמָתָהּ

דּוֹמְמוּ לִבָּהּ.

 

אִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה

הַרְבֵּה לִפְנֵי

שֶׁהַסַּרְטָן הָרַג אוֹתָהּ.