סֻכָּר בְּמַיִם / רז סופר


מוֹשֶׁכֶת אֶת גּוּפָהּ מֵעַל מַעֲקֵה הַבֵּטוֹן
מְנַסָּה לִמְצֹא אֶת קְצֵה הַהַר.
הֵיכָן שֶׁנִּגְמָרִים הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וּמַתְחִילִים הַכְּבִישִׁים הַמְּפֻתָּלִים,
זַנְבוֹת לְטָאוֹת שֶׁאִבְּדוּ אֶת גּוּפָן.

יֵשׁ חֲפָצִים בַּעֲלֵי תְּכוּנוֹת לַוְיָנִיּוֹת
הֵם מְשַׁיְּטִים בֶּחָלָל וְנֶעֱלָמִים.
רַק קוֹסְמוֹנָאוּטִים קְטַנִּים שֶׁל הָאָבָק
שׁוֹרְצִים בְּכָל מָקוֹם.

מִלִּים יוֹצְאוֹת מִסְּבַךְ רֹאשָׁהּ  
כְּמוֹ אִטְרִיּוֹת מִסִּיר.
הַסֶּכֶר פָּרוּץ אֲבָל דָּבָר לֹא מִתְגַּבֵּשׁ.
הַכֹּל נָמֵס, סֻכָּר בְּמַיִם.

נִזְכֶּרֶת בִּמְצוֹפֵי הַגֻּמִּי הַגְּדוֹלִים. אֵיךְ רֹאשָׁהּ טָבַל בְּמַיִם
וְרַעַשׁ הַיְּלָדִים נֶעֱלַם לְאִטּוֹ,
רַק תְּנוּדוֹת קַלּוֹת נוֹתְרוּ
בַּחֶלְזוֹנוֹת שֶׁל הָאָזְנַיִם.

שָׁם עַל הַקַּרְקָעִית שָׁכְבָה, מְלַטֶּפֶת אֶת הַקֹּר הַנָּעִים
שֶׁל אֲרִיחֵי הַקֵּרָמִיקָה הַיְּרַקְרַקִּים.
כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה אֶת הַקַּו הֶעָדִין נִשְׁבַּר מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה.

שָׁנִים הִיא נָעָה לְעֵבֶר אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה, עוֹצֶמֶת עֵינַיִם
וּפוֹקַחַת בִּבְהָלָה.
הִיא כְּבָר לָמְדָה, אָסוּר לִצְלֹל יוֹתֵר מִדַּי
גַּם נְסִיעוֹת קְצָרוֹת מְעַיְּפוֹת אוֹתָהּ.

* / חבצלת שפירא

שׁוּב לֹא אֶגַּע בַּלִּוְיָתָן.
בְּשָׂרוֹ הַלָּבָן
עוֹרוֹ הַלָּבָן הַשָּׁחוֹר
צְמִיגוּתוֹ,  עֲנָקִיּוּתוֹ –
אֶת כֻּלָם הִסְתַּרְתִּי מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית
בְּתוֹךְ אַקְוַרְיוּם צַר לְמִדּוֹתָיו
הוּא מְשַיֵּט שָׁם נוּגֶה
עוֹקֵב אַחֲרַי בְּעֵינָיו
נֶאֱמָן כְּמוֹ כֶּלֶב, רוֹצֶה לָלֶכֶת אַחֲרַי
וּמִתְנַגֵּשׁ בַּדֹּפֶן.
שׁוּב לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל הַלִּוְיָתָן
אֶת קוֹל שִׁירָתוֹ הָעֲנֻגָּה
מַנְגִּינַת חַיָּיו, חַיַּי
אוֹתוֹ צְלִיל דַּק
הַמַּרְטִיט אֶת לִבִּי וּמְכַוֵּן אֶת צְעָדַי
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹשֶׁלֶת, מְגַשֶּׁשֶת
מִן הָאוֹקְיַנוּס אֶל הַחוֹף הַמְּזֹהָם.

* / עדנה גורני

בְּמַטַּע דְּקָלִים שֶׁל קִבּוּץ אֵילוֹת,
טֶרְמִיטִים מְגִיחִים מִבֶּטֶן אֲדָמָה -
יוֹצְאִים מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל - עַל הַקַּרְקַע עַקָּבִים
עָטִים עַל הַזּוֹחֲלִים, לוֹעֲטִים בְּכָל פֶּה, בַּאֲוִיר
דַּיּוֹת לוֹכְדוֹת אֶת הַמְּעוֹפְפִים, מְקָרְבוֹת טְפָרִים לְמַקּוֹר,
עוֹקְרוֹת אֶת הַכְּנָפַיִם וּבוֹלְעוֹת אֶת הַגּוּפִים
בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן, לְהוּטוֹת, רְעֵבוֹת.
בְּבוֹא יוֹמִי אֶהְיֶה גַּם אֲנִי מָזוֹן לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה,
אֲבָל עַכְשָׁו, כָּאן, גּוּפִי עַל הָאֲדָמָה בְּצֵל קִמְרוֹנֵי כַּפּוֹת,
מוּאָר בְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ נִשְׁבֶּרֶת בִּמְטַר כְּנָפַיִם שְׁקוּפוֹת.

השיר מתוך: לקסיקון זואולוגי - דיוקן, ספר בכתובים