כי האדם עץ השדה / ליאור לוי

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָׂדֶה

וְלִפְעָמִים הָאָדָם הוּא רַק שָׂדֶה

וְלִפְעָמִים סְתָם הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה

וּמְגַלְגֵּל בְּרֹאשׁוֹ דִּבְרֵי הָאֶתְמוֹל

וּמְגַלֵּם לְעַצְמוֹ הָרֹשֶׁם שֶׁחָרַט

וּמִיָּד מִתְחָרֵט

וְשׁוֹקֵל מָה שֶׁאָמַר

וּמָה שֶׁשָּׁכַח לוֹמַר

כְּאִלּוּ יֵשׁ מִשְׁקָל לַמִּלָּה

אַף שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה

וְאָז שׁוֹמֵט עַצְמוֹ

לְמִרְמָס

מַמָּשׁ כְּמוֹ שָׂדֶה

וּמִיָּד מִתְחָרֵט וְנֶעֱמָד

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

וְהָעֵץ עוֹמֵד מִסְתַּכֵּל

מִשְׁתָּאֵה שׁוֹתֵק

אַחֲרֵי הַכָּל

הוּא רַק עֵץ

כְּמוֹ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ  הָאָדָם

אבלוציה / אפרת ביגמן

וְהָאָדָם נוֹלָד מִן הַקּוֹף

וְהַקּוֹף מִן הַצִּפּוֹר

וְהַצִּפּוֹר הַָיְתָה תֹּהוּ

וְרִשְׁרוּשׁ כְּנָפֶיהָ רִחֵף בַּחֹשֶךְ,

שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא לִפּוֹל לַתְּהוֹם.

הַרַעַשׁ הוֹלֵךְ וְחָזֵק,

וּטְפִיחוֹת כְּנָפֶיהָ

מְהַדְהֵדוֹת שׁוּב וָשׁוּב

וְהִדְהוּדָהּ מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ

וְנִשְׁכָּח

בִּבְלִיל שֶׁל נוֹצוֹת

שֶׁיֵּהָפְכוּ לְפַרְוָה

שֶׁתִּהְיֶה לְשֵֹעָר

שֶׁסּוֹפוֹ לְעָפָר.