עופר בור

נורית פרי: השיר מתאר בעדינות יחסי אב-בן והצורך לדעת להיפרד. עופר נשען על מיתוסים ואירועים גדולים כפיצוי על הקושי לתאר במילים את הקשר ביניהם והקושי בפרדה.

תרגיל

אַבָּא וַאֲנִי 
מְתַרְגְּלִים פְּרֵדָה.
הַאִם זֶה שׁוּב "תַּרְגִּיל, תַּרְגִּיל"
אוֹ הַפַּעַם זֶה זֶה,
הַדָּבָר הָאֲמִתִּי, 
נִגַּע בַּנֶּצַח 

מִשְּׁנֵי צְדָדִים שׁוֹנִים 

אַבָּא אוֹמֵר מִלִּים אוֹהֲבוֹת,
אֲנִי שָׂם  מַטְבֵּעַ בֵּין שְׂפָתָיו 
עָלָיו  חָקַקְתִּי  אַהֲבָה.
אִם לֹא יוֹעִיל  לֹא יַזִּיק 
מַקְסִימוּם,
תִּשָּׁאֵר לוֹ מַטְבֵּעַ לְמַזְכֶּרֶת 
עֵדוּת
שֶׁבַּסּוֹף בַּסּוֹף 
אַחֲרֵי הַכֹּל 
אָהַבְתִּי אוֹתוֹ,

הוּא אָהַב אוֹתִי 
בְּדַרְכּוֹ הַמּוּזֶרֶת 
בְּדַרְכִּי הָאִלֶּמֶת

לֹא שְׁלֵמִים

אוה מורסיאנו

עופר בור: החיבור בין הרוחני לגשמי, בין הקדוש והיומיומי והאופטימיות שאהבה מאפשרת, משתקפים בצלילות בכתיבה של אווה, שהיא מאוד נשית ומאוד אנושית.  

הוראות הפעלה

אַהֲבָה נִכְתֶּבֶת בִּי

לֹא בַּמִּטָּה וְלֹא בַּמַּגָּע

אֶלָּא בְּעָמְדִּי מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ

שֶׁל הַהַקְשָׁבָה שֶׁלְּךָ.

כְּשֶׁאַתָּה מְסַכֵּם לִי אֶת הַכְּאֵב הַגָּדוֹל

בְּמִשְׁפָּט אֶחָד פָּשׁוּט ,נָקִי

מְדַיֵּק לִי רֶגַע ,שָׁעָה ,יוֹם.

עוֹטֵף אוֹתִי בְּפָרֹכֶת יְרֻקַּת עֵינַיִם

וּמַחְזִיר אוֹתִי שְׁקֵטָה

הַבַּיְתָה.

יונה מוסט

אוה מורסיאנו: כי השיר כולו חושים. ריח, תקתוק המרעום, מגע, וזריקות של צבע דובדבן ודם. יונה מכניסה אותי לפרטי הסיטואציה ויחד עם זאת משאירה לי פערים להשלמה.

הָיִיתִי 

הָיְתָה לִי גִּישָׁה לַבָּטְנִים

לַפֵּרוֹת הַמְּלוּחִים שֶׁל הַשְּׁתִיקָה

הָיְתָה לִי גִּישָׁה לְמַגָּשׁ

תֵּה-עִם-רִמּוֹן בְּבַקָּשָׁה?

הִנֵּה אֲנִי מַגִּישָׁה אֶת הַלֶּחִי לִנְשִׁיקָה

וְאֶת הַצַּוָּאר

וְאֶת הָעוֹר וְאֶת הַפּוּךְ וְאֶת הַתּוֹךְ.

הָיְתָה לִי גִּישָׁה לְבֶטֶן הָאָדוֹן בַּחֲלִיפָה

מְקֻפֶּלֶת יָפֶה.

הוּא הָיָה גָּבוֹהַּ וַאֲנִי נְמוּכָה

מְרוּחָה לָבָן

הוּא הָיָה צוֹנֵן

וַאֲנִי רֵיקָה,

וְהַמַּרְעוֹם מְתַקְתֵּק 

וְסַכִּין הָעוּגָה נִשְׁלֶפֶת,

הִנֵּה לְךָ הַדֻּבְדְּבָן

הַדָּם שֶׁבַּקַּצֶּפֶת.

נורית פרי

יונה מוסט: המון קורה בשיר הזה של נורית: שיפוץ, חורים, ארץ רחוקה, ילדים, בלרינות ופסנתרים. גם אלוהים לא נעדר. תמונה מדויקת של כאן ועכשיו כשמתחת ובתוך חיבור עמוק בין בת לאם. אֵבֶל ואירוניה משמשים בעירוביה ודיבור על מקומה של האמנות. 

גנטיקה 

יוֹשֶׁבֶת וְקוֹרֵאת שִׁירִים שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁמֵּתָה

הַפּוֹעֵל מִטָּגִ'יקִיסְטָן קוֹדֵחַ בַּקִּיר וּבֵין חוֹר לְחוֹר מוֹנֶה

אֶת יְלָדָיו

אֵיךְ זֶה שֶׁאַתֶּם שְׁנַיִם?

לְכִי תַּסְבִּירִי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּךְ רָצְתָה לִהְיוֹת פְּסַנְתְרָנִית

כְּלוֹמַר, רָצְתָה לִהְיוֹת בָּלֶרִינָה אֲבָל אַחֲרֵי חֻלְיוֹת הַגַּב שֶׁזָּזוּ

הָיְתָה מוּכָנָה לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּזִיקָה

אָז יְלָדִים?

וְאֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה אוֹהֵב קוֹנְצֶרְטִים

נָתַן לָהּ בֵּן וּבַת

שֶׁלֹּא תִּצְטָּרֵךְ עוֹד

עַכְשָׁיו הִיא שׁוֹמַעַת קוֹנְצֶרְט שֶׁל עֵשֶׂב גָּדֵל

וְרִשְׁרוּשׁ עָלִים בְּבֵית עַלְמִין בּוֹ מֵתִים מְעֻרְבָּבִים מֵחֹסֶר מָקוֹם

הַפּוֹעֵל מִטָּגִ'יקִיסְטָן הוֹדֵף אֶת הַכִּיּוֹר הַנּוֹפֵל

בְּכִוּון הָפוּךְ לִזְרִימַת הַמַּיִם

קוֹרֵא לִי בְּכָל פַּעַם לְהַחְזִיק אוֹ לִמְדוֹד

אֲנִי אֵינִי שׁוֹמַעַת

אֲנִי קוֹרֵאת שִׁירִים