כשהילדים עוזבים / נורית פרי

בְּתַחֲנַת הַדֶּלֶק אֲנִי עוֹצֶרֶת לִשְׁטִיפָה

כָּל חֶלְקִיקֵי הַחוֹל

שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת

נִשְׁאֲבִים עַכְשָׁו

מוֹתִירִים אֶת הַמְּכוֹנִית לְלֹא

סִימָנֵי שִׂמְחָה.

בָּרַדְיוֹ שִׁירֵי מְבֻגָּרִים

וַחֲדָשׁוֹת

וַחֲדָשׁוֹת.

אֵיפֹה הַשּׁוֹאֵב הַגָּדוֹל

שֶׁיִּקַּח גַּם אֶת הַחוֹל

שֶׁהִשְׁאִירוּ לִי בַּלֵּב

וְשׁוּם אַרְמוֹן לֹא נִבְנָה מִמֶּנּוּ?

יובל / אוה מורסיאנו

יוּבַל נוֹלְדָה בִּתְחִילַת הַקַיִץ

אַחֲרֵי פְּרִיחַת הַהֲדָרִים

כְּשֶׁהַיָּרֹק בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים מַתְחִיל לְהִשְׁתַּזֵּף

רַעַשׁ מַזְגָנִים מִתְחָרֶה בְּזִמְזוּם דְּבוֹרִים

נָשִׁים מַחְלִיפוֹת מַדְּפֵי אָבִיב בְּבִגְדֵי קַיִץ

שְׂמָלוֹת קַלּוֹת מִסְתַּבְּכוֹת בֵּין רַגְלֵיהֶן

וְעַל מִדְרָכוֹת רוֹתְחוֹת מוֹחוֹת אֶת זֵעָתָן

מְמַצְמְצוֹת מוּל שֶׁמֶשׁ.

נֶכְדָּתִי נוֹלְדָה בְּשׁוּלֵי הָאָבִיב

עוֹרָהּ רֵיחַ פִּרְחֵי תַּפּוּז

פָּנֶיהָ דְּבַש וְחֶמְאָה

וּבְעֵינֶיהָ תְּמִיהָה.

צִ'יף / עופר בור

נַעֲשָׂה לִי שֵׁבֶט

צֶאֱצָאַי הַיְּשָׁנִים וְצֶאֱצָאַי הַחֲדָשִׁים

יוֹשְׁבִים סְבִיב מְדוּרַת-עָשָׁן נוֹטְעִים עֵינַיִם בִּי

"מָה נִלְמַד הַיּוֹם, צִ'יף?"

לִרְקֹד עִם נְמִיּוֹת

לֶאֱכֹל חוּבֵּיזוֹת

לְתַרְגֵּם שִׁירִים שְׁקֵטִים

לַנְּחָשִׁים שֶׁזּוֹחֲלִים בָּעֶשֶׂב

שִׂימוּ לֵב, צֶאֱצָאִים,

לַצִּפָּרְנַיִם הַחַדּוֹת

לַצְּמָחִים הָרְעִילִים

הִשָּׁמְרוּ מִפְּנֵי הָאֶרֶס הַנּוֹטֵף מִן הַשּׁוּרוֹת הַחֲכָמוֹת

מִצְאוּ אֶת דַּרְכְּכֶם אֶל הַמִּדְבָּר

שֶׁמֵּעֶבְרוֹ תְּלוּיָה בְּאֹפֶק הַשָּׁמַיִם

אֶרֶץ מֻבְטַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.

אוּכַל לָצֵאת אָז

אֶל מִשְׁטְחֵי הַקֶּרַח הַגְּדוֹלִים

גּוֹרֵר רַגְלַיִם שֶׁוִּתְּרוּ

אֵשֵׁב בְּגוּף צָנוּף

וַאֲחַכֶּה