* / רות זוארץ

לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת

אֲרוּחָה גְּדוֹלָה, מוּצָקָה וּמְזִינָה.

לִהְיוֹת זֶה לַחְדֹּל, לֹא לִהְיוֹת

זֶה לְהִתְאַמֵּץ

פֶּסַע אֶחָד מִלַּחְדֹּל.

אֲרוּחָה שֶׁהִתְחִילָה אֶת הַקַּרְיֶרָה שֶׁלָּהּ

מִבִּיס קָטָן.

אוּלַי אֶעֱשֶׂה הֲסָבָה לִהְיוֹת קְצִיצָה,   

לִשְׁכַּב בַּצַּלַּחַת וְלִבְהוֹת?

לִהְיוֹת אוֹ לִהְיוֹת, לָשׁוּב וּלְהֵאָכֵל

בִּגְלַל תַּבְלִינִים וַעֲשָׂבִים

שׁוֹטִים בְּתוֹכִי.