* / נעמה הכט

בֶּגֶד הַיָּם הָיָה מָתוּחַ לָךְ מֵעַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֶחָזֶה

הַמִּתְנַדְנֵד

כְּמוֹ תְּנוּעָתוֹ שֶׁל הֶעָתִיד לָבוֹא,

כְּשֶׁקָּפַצְתְּ אֶל הָאֲגַם קְפִיצָה מִסּוּג

שֶׁמְּסוֹבֵב רָאשִׁים שֶׁל עֲנָנִים

וּמוֹרִיד גַּם מֵהַשֶּׁמֶשׁ מַיִם.

שְׂחִיָּה הִיא בַּיִת לִנְשִׁימָה, אָמַרְתְּ

שִׁבְעִים שָׁנָהָ אַחַר כָּךְ

בַּסָּלוֹן שֶׁתְּרִיסָיו מוּגָפִים,

וְנִגַּבְתְּ אֶת מַעְיַן חַיַּיִךְ מִן הַלֶּחִי הַקְּמוּטָה.

אֲנִי אָמַרְתִּי, כֵּן סָבְתָא,

לִטַּפְתִּי מֵצַח מִתְחַנֵּן לִזְכֹּר.                      

אֲחוֹתֵךְ,

שֶׁנִּלְקְחָה מִמֵּךְ בְּעֵרֶךְ בַּזְּמַן בּוֹ הַחַיִּים עָלוּ עַל גְּדוֹתֵיהֶם,

לֹא הִצְטָרְפָה לַשִּׂיחָה.

 

 

אפילו אולי/ יעל אייזנברג

הִתְקַלְקְלוּ בִּי מַגָּעִים.

תָּמִיד הִזְהַרְתְּ שֶׁהַגּוּף מוֹשֵׁל בַּשֵּׂכֶל.

זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ עֵירֹמָה בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹמֶרֶת שֶׁחַם

מְבַקֶּשֶׁת מַיִם בַּכּוֹס הַגְּדוֹלָה

בְּאַף אַחַת אַחֶרֶת לֹא הִסְכַּמְתְּ לַגָעָת

בַּחֹרֶף בִּקַּשְׁתְּ תֵּה בַּכּוֹסוֹת הֶעָבוֹת

קָמוֹמִיל וְלוּאִיזָה

הוֹלֶכֶת בַּלַּיְלָה מֵהַחֶדֶר שֶׁלָּךְ לַסָּלוֹן

מוֹזֶגֶת אֶת הַמַּיִם הָרוֹתְחִים וּמוֹרַחַת טִפָּה עַל עַצְמִי

לִמְדֹד אֶת הַחֹם.

עָמֹק שׂוֹחוֹת אַתְּ וַאֲנִי.

בְּנָהָר מְאֹד תַּת-יַמִּי.

אֲפִלּוּ דּוֹמֶה שֶׁלֹּא מַפְרִיעוֹת.

אוּלַי מַחֲזִיקוֹת יָדַיִם בִּשְׁתִיקָה.

(כָּאן אֲנַחְנוּ תָּמִיד צוֹעֲקוֹת)

אוּלַי בְּלִי לִבְכּוֹת

אוּלַי מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

מִי אַתְּ?

אִמָּא סְלִיחָה

הזקנה שאני / יונה מוסט

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַזְּקֵנוֹת הַחוֹתְרוֹת

נֶגֶד וַעֲדַת הַמִּדְרוּג

בַּמַּיִם הַמְּחֻמָּמִים לְגִילָן

הָאָזְנַיִם מְבַעְבְּעוֹת, הַבֶּטֶן כְּבֵדָה

תִּהְיִי טִבְעִית אוֹמֶרֶת לָהֶן הַקַּרְקָעִית, תָּמוּתִי.

אֲבָל אֲנַחְנוּ צוֹרְכוֹת לֶחֶם דְּבַשׁ וְקֻפַּת חוֹלִים,

טוֹבְלוֹת בִּקְרֶמִים וְעֵצוֹת, דּוֹאֲגוֹת

לְהַעֲבִיר זוֹ לְזוֹ

יֵשׁ לִי מָסָזִ'יסְט מְצֻיָּן 

בבריכה / אוה מורסיאנו

אֲנִי מְזַנֶּקֶת לִתְכֵלֶת צְלוּלָה
מְאַיֶּמֶת לְהַעֲכִיר אֶת הַמַּיִם

עִם צֵל יוֹם הָאֶתְמוֹל

וּשְׁאֵרִיּוֹת הַלַּיְלָה.

מוֹשִׁיטָה יָדַיִם מְנַסְּרוֹת אֲוִיר

רַגְלַיִם מַתְרִיסוֹת פּוֹיינְט

סוּגָרִים אֲטוּמִים

בֶּטֶן חֲזָקָה

עַד קְצֶה הָאֲוִיר

בֵּין הַוֶּשֶׁט לַכְּאֵב

מְשַׁחְרֶרֶת אֲנָחָה

וּמַרְפָּה.

יָדַיִם לְצִדֵּי הַגּוּף

מֵחוּתֶלֶת בַּשֶּׁקֶט

מְשֻׁמֶּרֶת בְּמַיִם

כִּמְעַט מֵתָה -

עַד אֲשֶׁר עוֹלִים

פַּרְפָּרֵי אוֹר מֵהַקַּרְקָעִית

מְפַתִּים אוֹתִי לְסִיבוּב נוֹסָף.