אַחַר חֲצוֹת / עפרה קליגר

שֻׁלְחָנִי מֵסֵב עִמִּי בְּעֹמֶק הַלַּיְלָה

דַּפִּים לְבָנִים מְזִינִים אֶת הַשֶּׁקֶט

וְהַהַכָּרָה מְאַפְשֶׁרֶת לִי עַכְשָׁו

לַעֲמֹד לְיַד הַדַּקּוֹת,

לְהִתְחַכֵּךְ בָּהֶן,

לַעֲצֹר בַּעֲדָן מִלַּעֲבֹר,

לְהַחְלִיק עַל פְּנֵיהֶן בְּמַחְשַׁבְתִּי –

כַּמָּה רַכּוּת יֵשׁ בָּהֶן.

הַבַּיִת כָּעֵת מוּגָף

וְהַנֶּפֶשׁ אָצָה אֶל עַצְמָהּ

לְהָקִים מִגְדָּל מֵאֹסֶף הַדַּקּוֹת

שֶׁעָצְרוּ מִלֶּכֶת.

בַּמִּטְבָּח / עפרה קליגר

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת מוּלְךָ בַּמִּטְבָּח

לְפָנֵינוּ סִפְלֵי קָפֶה

וּבֵין לְגִימָה לִלְגִימָה

אֲנִי מַבִּיטָה לְתוֹךְ עֵינֶיךָ.

רֶגֶל אַחַת עַל בִּרְכֶּיךָ

וְרֶגֶל שְׁנִיָּה מַמְתִּינָה

עַל הָרִצְפָּה.

הַחִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ  מְפַזֵּר

אַבְקְנֵי שִׂמְחָה בְּפָנַי.

כַּמָּה כּוֹחַ טָמוּן בָּהֶן

לְחַטֵּא כָּל זִהוּם הַנִּנְעָץ בַּבָּשָׂר.

בְּרֶגַע זֶה

הַחִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ מִתְגַּלְגֵּל

הוֹפֵךְ לְאַדְווֹת צְחוֹק

וְהֵן מַחְלִיקוֹת מֵעֵינֶיךָ אֶל עֵינַי

וְנִשְׁבָּרוֹת נָחוּשׁ  וּמַר אֶל חוֹף.

אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת רַגְלִי הַשְּׁנִיָּה

מְנִיחָה עַל בִּרְכֶּיךָ

לְהִתְפַּלֵּשׁ בַּשִּׂמְחָה .

הַכֹּל מַיִם/עופרה קליגר

בֵּינִי וּבֵין הָאוֹר מְרַשְׁרֵשׁ הַזְּמַן
בְּנִגּוּן שֶׁל סְתַו
מֵעִיר כּוֹכָבִים מִתַּרְדֵּמָה גְּדוֹלָה
לְהָאִיר אֶת חֶבְיוֹנֵי הַדֶּרֶךְ
הַטְּמִירָה.

נַפְשִׁי שֶׁלִּי מְפַרְכֶּסֶת כְּנַחַל גּוֹאֶה

הַיּוֹרֵד אֶל הַיָּם לְהַרְחִיב גְּדוֹתָיו

לִהְיוֹת אֶחָד,כִּי "הַכֹּל מַיִם" –

אָמַר תַאלוֹס,

וְעוֹד מְעַט יִקְרַע שׁוֹפַר קְרִיעָה

בְּדַשׁ שָׁמַיִם

לְהָנִיחַ קֶרֶן אוֹר לְיוֹם סַגְרִיר,

וַאֲנִי אֲהַלֵּךְ בְּסִמְטְאוֹת חַיַּי

לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמָם שֶׁל

יְמֵי אַכְזָב נִכְלָמִים.

עפרה קליגר

*

אָבִי, לְאַחַר שֶׁעָלִיתָ בַּעֲגָלָה הַגְּדוֹלָה

בְּמַעֲלֶה שְׁבִיל הֶחָלָב,

פָּרַשְׂנוּ שְׂמִיכוֹת עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ

בְּיוֹם קַיִץ עַל הַחוֹף.

הָעֵינַיִם צָרְבוּ, הַגּוּף נָטַף זִכְרוֹנוֹת.

אַחַר הוֹצֵאנוּ אֲבָנִים מִכִּיס הַמָּרָה

וְהֵטַחְנוּ אוֹתָן זֶה בָּזֶה

עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר.