קול דממה דקה / תרצה פוסקלינסקי-שחורי

קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וַעֲדִינָה
נַקְשִׁיב עַכְשָׁיו תֵּכֶף נִשְׁמַע
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת עָמֹק מוּל חַלּוֹן פָּתוּחַ לִרְוָחָה
אֶת הַשֶּׁקֶט אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אֶת הַחֹם הָעֹלֶה
מִבֵּין הַגּוּפִים מְטַפֵּס בִּי שֶׁקֶט
אוֹמֵר שֶׁטּוֹב לוֹ מְאֹד אֶצְלִי בֵּין הָאֵיבָרִים
מִתַּחַת לְכַף הַיָּד מוּנַחַת עַל גַּב הָאִישׁ הַיָּשֵׁן
גּוּפוֹ מַעֲלֶה חֹם עָדִין אֶל בֵּין הַמֶּרְחָק
הַדַּק שֶׁבֵּין חָזִי לִכְתֵפָיו
מִתְעַגֶּלֶת בִּטְנִי לְצוּרַת גַּבּוֹ
וְשֶקֶט נִדְחָק בֵּינֵינוּ עַכְשָׁיו
נוֹשֵׁם אִתִּי אֲוִיר נוֹשֵׁב מֵהַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה נוֹשֵׁב אֵשׁ וְרַעַשׁ וְרוּחַ
גְּדוֹלָה מִתְמַקֶּמֶת בְּעִיר פְּרָזוֹת
נְטוּלַת הֲגָנוֹת
מַמְתַּקִּים בִּלְבַד
שֶׁאֲנִי עַכְשָׁיו

* / עופר בור

אֵיךְ, אֵיךְ נִדְלְקוּ הָעֵינַיִם
כְּשֶׁהָרוּחַ הֵבִיאָה קְסָמִים
אֵיךְ, אֵיךְ נִדְלְקוּ
מִנְּשִׁיכַת הַבְּשָׂמִים בַּפַּרְצוּף הָאָפֹר

בָּא הַטַּל
מַזְלִיף מִּטּוּבוֹ עַל הַלֵּב הַמַּשְׁחִיר
הַצָּמוּק

מִתְגַּבֶּרֶת הָרוּחַ
עַד הוֹפֶכֶת סוּפָה
זַלְעָפוֹת יַרווּ מִדְבָּרִי הַצָּמֵא
עֲרָבוֹת בּוֹכִיּוֹת יִפְרְחוּ בּוֹ
וְאַתְּ
בַּת הַמֶּלֶךְ, כָּל כְּבוֹדֵךְ
כָּל כְּבוֹדֵךְ בִּי
פְּנִימָה.




* / רונן ניסנבוים

לַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ הִגִּיעַ גּוּף
שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ
כַּמָה נֶהֱדָר נִיחוֹחַ
גּוּף עֵירֹם זֵעָה
נִסִּינוּ לַהֲפֹךְ בָּשָׂר אֶחָד
מִתּוֹךְ הִתְפַּלְּשׁוּת
מִתּוֹךְ תַּאֲוַת הַבָּשָׂר
לִהְיוֹת מֵעַל-חֹמֶר

אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר אֶחָד אִם אֵיןאֶחָד
עִם אַףאֶחָד
קָמָה וְהָלְכָה הַגּוּף שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ
רַק הוֹתִירָה כֶּתֶם קָטָן
בַּמִּטָּה
עָבַרְנוּ עָלָיו בַּמַּטְלִית
וְלֹא נִמְחָה