הבוקר / גיא עינת

הַכַּוָּנוֹת שֶׁלִּי מֻנָּחוֹת עַל פָּנֶיךָ

כְּמוֹ חִצֵּי מְצִיאוּת דַּקִּים הַמַּמְתִּינִים לִתְקֹף

אֲנִי פּוֹגֵשׁ אֶת אִי הָרָצוֹן בְּתוֹךְ הָרָצוֹן

שֶׁכְּבָר תָּקוּם אֶל צִלִּי.

מָה אוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ הַיּוֹם

מִלְּבַד פִּגּוּמִים קְטַנִּים שֶׁל הַחֲזָקָה

לִמְצֹא אֶת הַגֶּרֶב שֶׁנָּפַל מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה

לְדַלֵּג עַל שִׁיר שֶׁאֵינְךָ אוֹהֵב

לְהַבְטִיחַ שֶׁאֶחְזֹר לֶאֱסֹף מִבֵּית הַסֵּפֶר.

הַמְשִׁיכִי וְנוּעִי / גלעד פיאנקו

אֵלּוּ הֵן אַךְ עֵינַיִם עֲיֵפוֹת,

הַמְשִׁיכִי לִרְקֹד לְמַעֲנִי.

הֲפִיקִי הֲנָאָה מֵרְצוֹנוֹתַי הַחֲבוּיִים, הַכְּלוּאִים בֵּין יְרֵכַיִךְ,

הַמְּמָאֲנִים לְהַחְזִיר לְךָ רְצוֹנוֹתַיִךְ.

תִּרְצִי לֹא תִּרְצִי,

נוּעִי.

לֹא לְמַעַן עֵינַי רְצִיתִיךְ

לְמַעַן יִרְאַת אַהֲבָה.