בָּרְחוֹב
תָּלָה
מִישֶׁהוּ שֶׁלֶט
"לֵךְ
בְּכִוּוּן הַחֵץ"
וַאֲנִי
נְטוּעָה בִּמְקוֹמִי.
אָבִי
מַמְשִׁיךְ לְתַקְתֵּק בְּתוֹכִי
וְרַק
אַתָּה מְרַכֵּךְ עֲבוּרִי אֶת הַזְּמַן.
בָּרְחוֹב
תָּלָה
מִישֶׁהוּ שֶׁלֶט
"לֵךְ
בְּכִוּוּן הַחֵץ"
וַאֲנִי
נְטוּעָה בִּמְקוֹמִי.
אָבִי
מַמְשִׁיךְ לְתַקְתֵּק בְּתוֹכִי
וְרַק
אַתָּה מְרַכֵּךְ עֲבוּרִי אֶת הַזְּמַן.
אֲנִי כְּמוֹ שְׁעוֹן חוֹל,
אוֹמֵד אֶת הַזְּמַן לְאָחוֹר.
כְּשֶׁאֲנִי אִתָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב
בְּגַרְגְּרִים:
הַאִם תְּהִי מוּכָנָה לְהִשָּׁאֵר
רַק לְעוֹד מִסְפַּר דַּקּוֹת.
רַק לְעוֹד שָׁעָה אַחַת.
רַק עַד חֲצוֹת.
רַק עַד מָחָר.
רַק לְמֶשֶׁךְ סוֹף הַשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב.
רַק עַד שֶׁאֶעֱזֹב אֶת חֵיפָה.
רַק עַד שֶׁאַעֲלֶה עַל הַטִּיסָה.
רַק עַד שֶׁאֶגַּע בָּאֲדָמָה.
רַק עַד סוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר.
רַק עַד סוֹף הַשָּׁנָה.
רַק עַד סוֹף
הַשִּׁיר.
אֲנִי שָׁרָה אֶת קוֹלוֹ
שֶׁל הַיֶּלֶד הַתֵּימָנִי
שֶׁהִתְפַּקֵּעַ מֵחָזֶה הַבְּלוֹנְדִּינִית
בַּעֲלַת שְׁדֵי הַסִּילִיקוֹן,
שָׁרָה אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה הָאִינְדִיָּאנִית
שֶׁלָּמְדָה לָרוּץ מַהֵר
כְּשֶׁהַלְּבָנִים לָקְחוּ אֶת כֻּלָּם,
אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבַּרְבּוּר שֶׁהָיִיתִי
וְדָמוֹ צָבַע אֶת הַנָּהָר,
אֶת הַעַכְבִישָׁהּ הַקְּמוּטָה בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי,
אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי שֶׁנֶּחֱנַק מִסַּרְטָן,
אֲנִי שָׁרָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל
מוֹדְעוֹת הָאֵבֶל שֶׁנָּזְלוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת,
אֶת כָּל הַיָּגוֹן שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם
גַּם לֹא בַּכֹּתֶל, בֵּין הָאֲזוֹבִים,
אֲנִי שָׁרָה אֶת הַצְּעָקָה שֶׁלִּי עַל הָאוֹפַנַּיִם.
אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אוֹתִי
אִי אֶפְשָׁר לְזַהוֹת,
לִתְפֹּס וְלֶאֱחֹז-
אֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת הַטַּיֶּלֶת
כְּמוֹ חֵץ לְלֵב.