* / מרדכי שרי

אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי. אַבָּא לֹא סִפֵּר. אִמָּא לֹא סִפְּרָה. לֹא שָׁאַלְתִּי.

אַבָּא לֹא שָׁאַל. אִמָּא לֹא שָׁאֲלָה. בְּלִי כְּאֵב, בְּלִי לֶקַח,

דְּמוּיוֹת מִשְׂחָק עַל צַג הַטֵּלֵפוֹן הֶחָכָם.

כַּמָּה טִפֵּשׁ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?

אֲנִי שַׂחְקָן בְּתֵאַטְרוֹן יָחִיד בִּמְבוֹךְ מַרְאוֹת

בַּחֲשֵׁכָה שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא חֲשֵׁכָה.

כַּמָּה עִוֵּר אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?

אִם יָדַעְתִּי לָגַעַת שָׁכַחְתִּי.

גּוּפִי לֹא מַבְדִּיל עוֹד בֵּין עֹנֶג לִכְאֵב,

בֵּין הַכֹּל לְשׁוּם דָּבָר,

אֲבָל גַּעֲגוּעַ הוּא מַרְגִּישׁ.

כַּמָּה לְבַד אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?

אֵין דָּבָר מִבַּעַד לַחַלּוֹן / עֶדְנָה אֲפֵק

הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים
הַתְּרִיסִים מוּגָפִִים.
אֲנִי מוּגָנָה
מִשְּׁכֵנִים, מִקּוֹלוֹת, מִצְּלִילִים, מֵאֲנָשִׁים.
אֲנִי וְהַחֲדָרִים.
אֲנִי וְהַשִּׁירִים,
אֲנִי וְהַסִפּורִים
אֲנִי וְהַמַּזְגָנִים.
תְּמוּנוֹת עַל צִיּוּרִים.

טֶלֶוִיזְיָה בִּי בּוֹהָה.
אִישׁ לֹא בָּא.
לֹא יוֹצְאָה.
אֲנִי  -
כָּל כָּךְ חַיָּה.

סיגריה לפני השינה / לאה הרפז

כְּשֶׁאֲנִי מְעַרְסֶלֶת אֶת זַרְעֲךָ בְּחֵיקִי בַּשֶּׁקֶט

אַתָּה כְּבָר מְעַשֵּׁן בַּסָּלוֹן

קוֹרֵא עִתּוֹן

מִתְחַפֵּר בְּעוֹרְךָ

אַחַר כָּךְ אֲנִי בָּאָה אֵלֶיךָ לִהְיוֹת לְךָ צִדּוּק.

שְׁנֵי זָרִים כְּמוֹ בַּעַל וְאִשָּׁה

מָה יַעֲשׂוּ בְּהִתְפּוֹגֵג הַחוּשִׁים

יִקְרְאוּ עִתּוֹן

יְעַשְּׁנוּ סִיגַרְיוֹת נִפְרָדוֹת

בַּעֲטִיפָה שׁוֹנָה

יֵלְכוּ לִישֹׁן לְבַד

אוֹ בְּחֹסֶר תְּבוּנָה

יְנַסּוּ לְלַטֵּף אֲוִיר.

רגע של התפכחות / חגית מנדרובסקי

מִתּוֹךְ חֲרַכֵּי הַחֲשֵׁכָה נִפְלָטוֹת צוּרוֹת,

אֵינִי מְזַהָה אוֹתָן.

עוֹבְרוֹת דַרְכִּי, שׂוֹרְטוֹת אֶת הָעוֹר

בְּדַרְכָּן לְשׁוּם מָקוֹם.

עַל סַפְסָל בַּגַּן הַצִּבּוּרִי,

זֶה עִם בְּרֵיכַת הַדָּגִים,

נַפְשִׁי מְקַלֶּפֶת פְּלָחִים שֶׁל אוֹר

לְהַמְתִּיק לְתוֹכָם

מְעַט מִן הָעֶצֶב.

יַלְדָּתִי שֶׁאֵינָה יוֹתֵר

מְדַלֶּגֶת מֵחֲבַצֶּלֶת-מַיִם

אַחַת אֶל הַשְּׁנִיָיה.

אֲנִי רוֹתֶמֶת אֵלַי אֶת הָאֲדָווֹת הַקְּטַנּוֹת,

שֶלֹּא נִטְבַּע.

אַחַר חֲצוֹת / עפרה קליגר

שֻׁלְחָנִי מֵסֵב עִמִּי בְּעֹמֶק הַלַּיְלָה

דַּפִּים לְבָנִים מְזִינִים אֶת הַשֶּׁקֶט

וְהַהַכָּרָה מְאַפְשֶׁרֶת לִי עַכְשָׁו

לַעֲמֹד לְיַד הַדַּקּוֹת,

לְהִתְחַכֵּךְ בָּהֶן,

לַעֲצֹר בַּעֲדָן מִלַּעֲבֹר,

לְהַחְלִיק עַל פְּנֵיהֶן בְּמַחְשַׁבְתִּי –

כַּמָּה רַכּוּת יֵשׁ בָּהֶן.

הַבַּיִת כָּעֵת מוּגָף

וְהַנֶּפֶשׁ אָצָה אֶל עַצְמָהּ

לְהָקִים מִגְדָּל מֵאֹסֶף הַדַּקּוֹת

שֶׁעָצְרוּ מִלֶּכֶת.