כְּשֶׁאֲנִי מְעַרְסֶלֶת אֶת זַרְעֲךָ בְּחֵיקִי בַּשֶּׁקֶט
אַתָּה כְּבָר מְעַשֵּׁן בַּסָּלוֹן
קוֹרֵא עִתּוֹן
מִתְחַפֵּר בְּעוֹרְךָ
אַחַר כָּךְ אֲנִי בָּאָה אֵלֶיךָ לִהְיוֹת לְךָ צִדּוּק.
שְׁנֵי זָרִים כְּמוֹ בַּעַל וְאִשָּׁה
מָה יַעֲשׂוּ בְּהִתְפּוֹגֵג הַחוּשִׁים
יִקְרְאוּ עִתּוֹן
יְעַשְּׁנוּ סִיגַרְיוֹת נִפְרָדוֹת
בַּעֲטִיפָה שׁוֹנָה
יֵלְכוּ לִישֹׁן לְבַד
אוֹ בְּחֹסֶר תְּבוּנָה
יְנַסּוּ לְלַטֵּף אֲוִיר.
"ינסו ללטף אוויר". שיר יפה על ניכור בין בני זוג, שבכל זאת זקוקים לליטוף. הזדהיתי מאד. תודה למשוררת ול'פועם'.
השבמחק