שְׁתֵּי מְשׁוֹרְרוֹת וַאֲנִי – מֻמְחִית לְאֶקוֹלוֹגְיָה.
הֵן דּוֹרְשׁוֹת עֻבְדּוֹת, רוֹצוֹת לִשְׁמֹעַ
מִמָּקוֹר יוֹדַעַת דָּבָר עַל כּוֹחוֹת גְּרָר וְעִלּוּי,
פִּעְפּוּעַ חֳמָרִים בַּתָּאִים, פְּנִימָה וְהַחוּצָה,
וּבְעִקָּר עַל שִׁירַת הַצִּפּוֹרִים. שִׁירָה, שִׁירָה,
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת אוֹתָן בִּלְשׁוֹנָן,
מִסְתּוֹפֶפֶת בִּמְחִצָּתָן, שֶׁתִּדְבַּק בִּי
מְשׁוֹרְרוּת, כְּמוֹ אֲבַעְבּוּעוֹת רוּחַ.
מְחַכֶּכֶת גּוּפִי בְּגוּפָן, שֶׁיְּגָרֵד, שֶׁיִּכְאַב,
מַחְלִיקָה אֶת לְשׁוֹנִי אֶל תּוֹךְ פִּי הַגְּבוּרָה,
רֹק בְּרֹק בּוֹלַעַת, מְמִסָּה אֶת הַמִּלִּים,
מְבַשֶּׁלֶת אוֹתָן יָפֶה יָפֶה וְאוֹכֶלֶת:
זָהָב, פֶּחָם, בָּשָׂר, נוֹצוֹת, זְחָלִים, גְּלָמִים,
שִׁלְשׁוּלִים, פְּקָעוֹת וּמָנָה גְּדוּשָׁה שֶׁל עָפָר.
לוֹעֶסֶת נִיבִים וּלְשׁוֹנוֹת, מוֹצֶצֶת לְשַׁד עֲצָמוֹת,
לֹא מוֹתִירָה דָּבָר. תְּהוֹם לִתְהוֹם תִּקְרַב,
אֲפֵלָה בַּאֲפֵלָה נִמְזֶגֶת. צְרָחָה אַחַת מִמָּקוֹר
לֹא יָדוּעַ. צִפּוֹר קְטַנָּה מְטִילָה צֵל הוֹלֵךְ וְגָדֵל,
עוֹשָׂה תּוֹכִי כְּבָרִי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה