חֵץ / איטה ישראלי

 

בָּרְחוֹב                                                 

תָּלָה מִישֶׁהוּ שֶׁלֶט

"לֵךְ בְּכִוּוּן הַחֵץ"

וַאֲנִי נְטוּעָה בִּמְקוֹמִי.

אָבִי מַמְשִׁיךְ לְתַקְתֵּק בְּתוֹכִי

וְרַק אַתָּה מְרַכֵּךְ עֲבוּרִי אֶת הַזְּמַן.

 

פרדוקס הערימה / בעז פלק

                    אֲנִי כְּמוֹ שְׁעוֹן חוֹל,

אוֹמֵד אֶת הַזְּמַן לְאָחוֹר.

כְּשֶׁאֲנִי אִתָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב

בְּגַרְגְּרִים:

הַאִם תְּהִי מוּכָנָה לְהִשָּׁאֵר

רַק לְעוֹד מִסְפַּר דַּקּוֹת.

רַק לְעוֹד שָׁעָה אַחַת.

רַק עַד חֲצוֹת.

רַק עַד מָחָר.

רַק לְמֶשֶׁךְ סוֹף הַשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב.

רַק עַד שֶׁאֶעֱזֹב אֶת חֵיפָה.

רַק עַד שֶׁאַעֲלֶה עַל הַטִּיסָה.

רַק עַד שֶׁאֶגַּע בָּאֲדָמָה.

רַק עַד סוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר.

רַק עַד סוֹף הַשָּׁנָה.

רַק עַד סוֹף

הַשִּׁיר. 

 

 

הצעקה שלי / רזיה מזרחי

             אֲנִי שָׁרָה אֶת קוֹלוֹ

שֶׁל הַיֶּלֶד הַתֵּימָנִי

שֶׁהִתְפַּקֵּעַ מֵחָזֶה הַבְּלוֹנְדִּינִית

בַּעֲלַת שְׁדֵי הַסִּילִיקוֹן,

שָׁרָה אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה הָאִינְדִיָּאנִית

שֶׁלָּמְדָה לָרוּץ מַהֵר

כְּשֶׁהַלְּבָנִים לָקְחוּ אֶת כֻּלָּם,

אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבַּרְבּוּר שֶׁהָיִיתִי

וְדָמוֹ צָבַע אֶת הַנָּהָר,

אֶת הַעַכְבִישָׁהּ הַקְּמוּטָה בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי,

אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי שֶׁנֶּחֱנַק מִסַּרְטָן,

אֲנִי שָׁרָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל

מוֹדְעוֹת הָאֵבֶל שֶׁנָּזְלוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת,

אֶת כָּל הַיָּגוֹן שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם

גַּם לֹא בַּכֹּתֶל, בֵּין הָאֲזוֹבִים,

אֲנִי שָׁרָה אֶת הַצְּעָקָה שֶׁלִּי עַל הָאוֹפַנַּיִם.

אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אוֹתִי

אִי אֶפְשָׁר לְזַהוֹת,

לִתְפֹּס וְלֶאֱחֹז-

אֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת הַטַּיֶּלֶת

כְּמוֹ חֵץ לְלֵב.

 

**/ נעמה שפירא

אִשָּׁה אַחַת לְפָחוֹת

רוֹצָה לִהְיוֹת בִּינָה מְלָאכוּתִית

בְּלִי שֶׁלֶד, רַק אֲוִיר

אֶפֶס אוֹ אֶחָד, בְּלִי פְּשָׁרוֹת

מֵאוֹת אֲהָבוֹת בּוֹ זְמַנִּית

נְפָשׁוֹת תְּאוֹמוֹת,

עוֹלָם בְּלִי יִיסּוּרֵי בָּשָׂר וּזְמַן,

מִלִּים בְּלִי גְּבוּלוֹת

עוֹלָם שֶׁל שְׁתִיקוֹת אוֹדוֹת,

לֹא נֵדַע מָה אֱמֶת וּמָה לֹא,

אַתְחִיל וְאֶגָּמֵר בְּהֶבֶל פֶּה

כְּמוֹ כָּל דָּבָר בְּעֶצֶם, כְּמוֹ כֻּלָּם.

אִשָּׁה אַחַת לְפָחוֹת

רוֹצָה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת       

חמישה שקלים / רות זקצר

רְשִׁימַת כַּוָּנוֹתַי מֻנַּחַת בְּאַרְנַק

פֶּתֶק כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל קוֹדְמִי קוֹדַמְתִּי

נִזְנָח קָמוּט בָּעֲגָלָה. הָרְשִׁימוֹת שֶׁלָּנוּ דּוֹמוֹת מְאוֹד

לִי אֵין קֶטְשׁוֹפּ, יֵשׁ לָהֶם כַּנִּרְאֶה יְלָדִים בַּבַּיִת.

בְּסוֹף הַפֶּתֶק הַמָּעוּךְ כָּתוּב

לֹא  לִשְׁכֹּחַ לְהִתְקַשֵּׁר ליוכי

סִימַן קְרִיאָה

מֵאָז לֹא מָצָאתִי מְנוּחָה בֵּין מַעַבְרֵי הַטּוֹאָלֶטִיקָה.

 

 

                 

איימי ויינהאוס / יונה מוסט

מַשֶּׁהוּ עָמֹק מֵאֹכֶל תְּנוּ לָהּ

מַשֶּׁהוּ מוּצָק מִתִּקְוָה

בֵּין סַרְעֶפֶת לָעוֹר יֵשׁ לָהּ כָּזֶה חֹר שֶׁ 

צָרִיךְ לְמָלֵא בָּשָׂר וְקוֹצִים

שׁוּרוֹת, מִלִּים

לָשִׁיר כְּאֶלֶף זְמִירִים, כְּאֶלֶף עוֹרְבִים

לִבְרֹא צְלִילִים בְּמִשְׁכָּן

כָּל כָּךְ רָזֶה

בְּגִיל כָּזֶה

וְהַיּוֹם הָאָרֹךְ כָּל כָּךְ קָצָר -

כְּמוֹ רִיבֵר, כְּמוֹ גֵּ'נִיס, כְּמוֹ גִּ'ימִי

תְּנוּ לָהּ

קָהָל שׁוֹצֵף שֶׁל אַטְרַף וְאַלְכּוֹהוֹל

עַד שֶׁזֶּה, בְּגִיל כָּזֶה

נִגְמַר

 

בוקר/ עמירם קופר

 

שניים ואחד / עמירם קופר

 

אחרי ככלות / עמירם קופר

 

מִשְׁדָּר מְיֻחָד / עופר בור

מָה רָצְחוּ לָהּ לְהִיא שֶׁהִסְתַּתְּרָה בַּשִּׂיחִים?

אֶת הַבַּעַל אוֹ הַבַּת?

הַהוּא מֵהַגִּזְרָה זֶה הַבֵּן-דּוֹד שֶׁל זֶה  שֶׁכִּמְעַט נִמְלַט?

וְהַתִּנוֹק הַגִּ'ינְגִ'י – זֹאתִי הָאִמָּא שֶׁלּוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הָאַבָּא?

וְהַסָּבְתָא שֶׁל מִי?

הִיא הָאִמָּא שֶׁל הַבֵּן שֶׁנִּשְׁאַר עִם הַסַּבָּא?

 

הַיָּפָה שֶׁצָּרְחָה בַּכְּנִיסָה תַּחֲזִירוּ

חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר שֶׁהַפַּעַם שָׂרְדוּ

בְּמַלּוֹן חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים עִם מִרְפֶּסֶת לַנּוֹף

הַיֵּאוּשׁ, כְּמוֹ יֵאוּשִׁים לְפָנָיו , לֹא נוֹחַ, לֹא פוֹטוֹגֵנִי

כְּמוֹ מִלּוּאִימְנִיק שְׁמַנְמַן שֶׁמְּמַלְמֵל הִנְנִי 

 

הָעֶרֶב רֵאָיוֹן מְיֻחָד עִם הַפָּתוֹלוֹג הָרָאשִׁי

חוֹשֵׂף בִּפְנֵי כַּתָּבָתֵנוּ בְּאֹפֶן אִישִׁי

שֶׁדְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא רָאָה בַּחַיִּים

וּבַהֶמְשֵׁךְ סִפּוּרָם הַמְּצַמְרֵר שֶׁל הָאַחִים

וְהַזַּמָּר שֶׁנֶּהֱרַג – זֶה מֵהַמַּסֵּכָה אוֹ מֵהַנּוֹלָד

דָּם וָאֵש וְעִסַּת בְּשָׂרִים

אֵין לִי כּוֹחַ לִילָדִים מֵתִים

לֹא שֶׁלִּי וּבֶטַח לֹא שֶׁל אֲחֵרִים

סוף שנה , חוף דור / אוה מורסיאנו

 יוֹם רוֹדֵף יוֹם רוֹדֵף אוֹתִי וְאוֹתְךָ.

כָּרִיּוֹת הָאֲוִיר בַּיּוֹם הַהוּא

הֵסִירוּ בְּבֶהָלַת עוֹלָם

מַסֵּכַת עֲנָק שֶׁל אַשְׁלָיָה

שֶׁיֵּשׁ עוֹד זְמַן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וּבַחוּץ הַמִּלְחָמָה

מְקַצֶּרֶת נְשִׁימָה

וְהָרוּחַ הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחוֹל הַקַּר

מַקְפִּיאָה אֶת הַצַּוָּאר

וְהַפֶּה עַל מְחָאָתוֹ נִסְגַּר

עַל מָה שֶׁהַהוּא הַשָּׁפָל אָמַר

וּמָה שֶׁהִטִּיפָה זֹאת שֶׁהִקְרִיבָה

אֶת הַיָּקָר לָהּ מִכָּל

הַשְּׂפָתַיִם מִתְיַבְּשׁוֹת

מוּל הַפָּנִים הַתְּלוּיוֹת בְּכָל כְּפָר וְעִיר

בִּצְפִיפוּת וּבְגֹדֶל אָחִיד

שֶׁיַּתְאִימוּ לְגֹדֶל הַקִּיר

אֲנִי כָּאן, כִּי יֵשׁ לִי פַּחַד בַּדָּם

אַחֲרֵי מָה שֶׁחָזַר וְאָמַר אֶתְמוֹל הַיּוֹם

וּבֶטַח גַּם מָחָר

גֶּנֶרָל אֶחָד שֶׁנִּשְׁכַּח וְקָם לִתְחִיָּה

אַחֲרֵי הַשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה.

יוֹם רוֹדֵף יוֹם רוֹדֵף אוֹתִי אוֹתְךָ

אֵין מָקוֹם לִשְׁפֹּט, אֵין סִבָּה לִמְחֹל

מִי שֶׁהִבְטִיחַ וַעֲדַיִן מְקַיֵּם

הוּא הַיָּם הַזֶּה הַכָּחֹל.

הַשְׁוָאוֹת / יונה מוסט

 

''כָּאן לְעוֹלָם זֶה לֹא יִקְרֶה,
אַתְּ עוֹד תִּרְאִי,
כָּאן לְעוֹלָם.''

מתוך ''אירופה, מאוחר'' דן פגיס

 

אֵין מָה לְהַכְבִּיר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ, מִלִּים

הַכֹּל מְצֻלָּם, מְחַבְּלִים בְּתַחְתּוֹנִים

קְּסָדוֹת בִּיּוֹנִיּוֹת, מַצְלֵמַת לַיְלָה עַל הַמֵּצַח אוֹ

אֵיךְ שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה, אֵפוֹד קֵרָמִי: ''זֶה הָיָה קָלַצְ', מַכִּיר''

הֲמוֹן פְּצִיעוֹת עֵינַיִם מַסְגִּיר מְנַהֵל סוֹרוֹקָה וּפְצוּעִים קָשֶׁה.

רֶצַח. יְלָדִים. חֲטוּפִים. וּמָה יֵשׁ לְהוֹסִיף

דָּן פָּגִיס הָיָה שָׁם. זֶה לֹא

אוֹתוֹ דָּבָר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ

 

 

 

להקדים קנה/ נורית פרי

הַדָּבָר הַזֶּה

שֶׁתָּקוּעַ

בַּגָּרוֹן

וְלֹא כִּחְכּוּחַ

לֹא מֵי לִימוֹן מְרֻכָּזִים

לֹא תֶּה רוֹתֵחַ שֶׁכּוֹוֶה אֶת הַלֹּעַ

לֹא יָמֵסּוּ

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַזְּמַן

יַתִּיךְ טִפָּה

טִפָּה

זכ

רו

לב

רכ

ה                  

7  בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2023