בגופן חיים/ ארנה גל

 מַסְפִּיק

פַּעַם אַחַת

הַשֶּׁלֶג הָיָה לָבָן

מְכַסֶּה הַכֹּל.

הַשֶּׁלֶג טָהוֹר.

מָה הָיָה אָדֹם? כְּלוּם.

יַלְדָּה קְטַנָּה הָלְכָה לַגַּן.

יַלְדָּה קְטַנָּה הָלְכָה לְבַד לַגַּן.

לֹא קָרָה כְּלוּם.

הַדֶּרֶךְ לָקְחָה

הַדֶּרֶךְ לָקְחָה אוֹתָהּ

הַדֶּרֶךְ לָקְחָה אֶת הַגַּן

הַשֶּׁלֶג כִּסָּה הַכֹּל.

לֹא הָיָה כְּלוּם.

כְּמוֹ שֶׁהָלְכָה כָּכָה חָזְרָה.

יַלְדָּה קְטַנָּה.

הַשֶּׁלֶג לָבָן – לָבָן – לָבָן

הַכֹּל נוֹצֵץ וְלָבָן * נוֹצֵץ וְלָבָן * נוֹצֵץ!

הַכֹּל לָבָן פַּעַם אַחַת

מִכָּל צְדָדַי הַכֹּל אֶחָד. סָגוּר. שָׁלֵם.

זוֹ לֹא אֲנִי. זוֹ לֹא אֲנִי. זוֹ לֹא אֲנִי

הַיָּד הִיא תָּמִיד אֱלֹהִים.

לָבָן. לָבָן. לָבָן. לָבָן.

אֵין כְּלוּם. אֵין נִמְעָן. אֵין מַעֲנֶה. אֵין

צְעָקָה. הַקּוֹל לָבָן. הַשֶּׁלֶג לָבָן. אֱלֹהִים לָבָן.

 

ואלס/ ארנה גל

הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁעוֹלֶה בְּדַעְתִּי -

הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת -

אִמָּא וַאֲנִי כְּמוֹ בְּוַלְס.

 

אִמָּא קָמָה וְהוֹלֶכֶת אֶת הַצְּעָדִים מֵהַכֻּרְסָא בַּסָּלוֹן אֶל הַמִּטְבָּח,

פּוֹתַחַת אֶת דֶּלֶת הַמְּקָרֵר

וּמַבִּיטָה לְתוֹכוֹ. מָה נָכִין הַיּוֹם?

מִשְׁתַּהָה -

אִמָּא סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת.

פִּיהָ מִתְעַוֵּת בְּאִי-נַחַת.

סַבָּה לְאָחוֹר

הִיא שָׁבָה לַכֻּרְסָא בַּסָּלוֹן.

מְלַוָּה, אֲנִי לֹא קְרוֹבָה מִדַּי, לֹא רְחוֹקָה מִדַּי.

 

סְחַרְחוֹרוֹת וּכְאֵבֵי שְׁרִירִים בָּרַגְלַיִם

הָיוּ לְאִמָּא עוֹד קֹדֶם. בַּכֻּרְסָא זֶה כְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה.

לְאַט לְאַט אִמָּא שׁוֹקַעַת לְתוֹךְ מַבָּט מְרֻחָק שֶׁל אוֹרַחַת

בְּבֵיתָהּ שֶׁלָּהּ מְטַפֶּלֶת זָרָה אוֹסֶפֶת אֶת מָה שֶׁנִּשְׁמָט, פִּסָּה, פִּסָּה.

 

גַּם אֲנִי הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּכֻּרְסָא, אוֹתָהּ כֻּרְסָא. קָנִיתִי אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ.

 

הימים יפים/ ארנה גל

הַיָּמִים יָפִים מֵאָז שֶׁנִּפְרַדְנוּ, אִמָּא, אַתְּ בַּמִּיתָה וַאֲנִי מִתְהַלֶּכֶת –

בּוֹחֶנֶת אֶת הַבְּרִיאָה – עֲמִידוּתָהּ – הָאוֹר הַבִּלְתִּי מִתְפַּשֵּׁר – הַבְּהִירוּת.

הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁהַנּוּגוּת אֲפֹרָה,

וְהִנֵּה הִיא צְלוּלָה, עוֹמֶדֶת בְּעִקְּשׁוּת סְבִיבִי, עוֹטֶפֶת,

לְלֹא מִלִּים, לְלֹא שֵׁם,

נוֹכַחַת בְּכָל פְּנִיָּה,

מוּל עֵינַי, בְּעֵינַי, מִתּוֹךְ עֵינַיִךְ.

 

מים / אביטל הררי

לִכְתֹּב מַיִם,

צְלִיל פִּכְפּוּכָם הַזּוֹחֵל,

אַלְפֵי עֵינֵיהֶם הַמְּרַצְּדוֹת בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ,

תְּנוּעַת גְּחוֹנָם הַמְּלַטֶּפֶת כַּפּוֹת רַגְלַיִם.

לִכְתֹּב מַיִם.

צִבְעָם הַמִּתְחַלֵּף

עִם שַׁחַר יוֹם

וּבְדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב,

קוֹלָם הַבּוֹקֵעַ מֵאַבְנֵי הַמַּיִם,

קוֹלָם הַנּוֹפֵל מִצּוּקֵי הַסֶּלַע,

לִכְתֹּב מַיִם כְּדֵי לִשְׁתּוֹת.

 

מקווה / אוה מורסיאנו

הִיא אָמְרָה לִי לֹא לִדְאֹג

כִּי עַד הַחֲתֻנָּה זֶה יַעֲבֹר

אֲבָל הַשִּׁיר לֹא שׁוֹכֵחַ לִי

לֹא סוֹלֵחַ

רוֹצֶה עַכְשָׁו שֶׁאוֹדֶה בְּכָל הָאֱמֶת

אֵין לִי בְּרֵרָה

אֲנִי מִתְפַּשֶּׁטֶת

טוֹבֶלֶת בְּמֵי הַחֲטָאִים

צוֹלֶלֶת עִם כָּל הָרֹאשׁ שֶׁבַע פְּעָמִים

צוֹעֶקֶת

בְּפֶה מָלֵא מַיִם

וְאֵין קַב וְאֵין שָׁמַיִם.

גשם / עופר בור

בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה הֵחֵל לָרֶדֶת הַגֶּשֶׁם. זֶה הִתְחִיל בְּהֶבְזֵק שֶׁהֵאִיר צְלָלִים חֲדָשִׁים עַל הַקִּירוֹת וְנִמְשַׁךְ בְּרַעַשׁ שֶׁהֶחֱרִיד אֶת הַכְּלָבִים. נָתָן הִתְעוֹרֵר וּבָהָה בַּתִּקְרָה, מְנַסֶּה לְהָבִין מָה קָרָה. הוּא שָׁמַע אֶת נְקִישׁוֹת הַטִּפּוֹת עַל הַגַּג. בִּתְחִלָּה נִתָּן הָיָה לְהַבְחִין בֵּין הַנְּקִישׁוֹת. הָיוּ מִרְוָחִים קְצַרְצָרִים שֶׁל שֶׁקֶט בֵּין נְקִישָׁה לִנְקִישָׁה. כְּאִלּוּ מַמְתִּינוֹת הַטִּפּוֹת בְּנִימוּס לְתוֹרָן לְהַקִּישׁ עַל הַגַּג. הַמִּרְוָחִים בֵּין הַנְּקִישׁוֹת הָלְכוּ וְהִתְקַצְּרוּ, הַנְּקִישׁוֹת תָּכְפוּ וְהָלְכוּ, עָצְמָתָן גּוֹבֶרֶת כְּפִטְפּוּט נִרְגָּשׁ,  עַד שֶׁהָפַךְ לְטִרְטוּר מִתְמַשֵּׁךְ וְנָחוּשׁ, כְּאִלּוּ הַגֶּשֶׁם מְנַסֶּה לַחְדֹּר דֶּרֶךְ גַּג הָרְעָפִים וּלְמַלֵּא אֶת הַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ בִּנְזִילוֹת עַרְמוּמִיּוֹת.  הֵד רְעָמִים רְחוֹקִים, כְּמוֹ מִלְחָמָה שֶׁל אֲחֵרִים, לִוָּה אֶת הַשָּׁאוֹן הַמִּתְמַשֵּׁךְ. הִתְלַוָּה אֵלָיו קִשּׁוּט חִנָּנִי שֶׁל קוֹל הַשִּׁכְשׁוּךְ שֶׁל הַמַּיִם בַּמַּרְזֵב,  יוֹרְדִים וְחוֹתְרִים מַטָּה. מְפַלְּסִים דַּרְכָּם אֶל מַעֲבֵה הָאֲדָמָה, אֶל מִסְתְּרֵי הַשָּׁרָשִׁים, מְחַלְחֲלִים מִבַּעַד לַגַּרְגְּרִים, מְעִירִים שִׁלְשׁוּלִים רְדוּמִים, חוֹקְרִים שְׁכָבוֹת נֶעֱלָמוֹת בְּדַרְכָּם אֶל הָאֲגַמִּים הַגְּדוֹלִים וְהָאֲפֵלִים שֶׁמִּתַּחַת לְסַלְעֵי הַגִּיר, שָׁם נוֹלָדִים הַפְּחָדִים.

על ציפור וכף יד | שיר מורסיאנו

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

רַק צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

 

אִם הָאֶצְבָּעוֹת תִּרְחַקְנָה זוֹ מִזּוֹ

הַצִּפּוֹר תִּפֹּל

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

כַּף יָד הֲמוּמָה

מֵעִקְבוֹת חַיִּים שֶׁהָיוּ וְאֵינָם

 

אִם כַּף הַיָּד תִּסְגֹּר עַל הַצִּפּוֹר

תִּתְאַוֶּה שֶׁתְּהֵא רַק שֶׁלָּהּ

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

טַעַם מַר שֶׁל חֹפֶשׁ שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ

 

אִם אֶצְבַּע תְּאַיֵּם לְהִנָּתֵק

כִּי כָּבֵד מְאוֹד הַמִּשְׁקָל

נְלַטֵּף, נְעַסֶּה

אֶצְבַּע אֶצְבַּע

עַד שֶׁהַיָּד תְּבַקֵּשׁ צִפּוֹר

עַד שֶׁהַצִּפּוֹר תְּבַקֵּשׁ יָד

 

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַצִּפּוֹר לָעוּף

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַיָּד לְהִתְכַּוֵּץ

 

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

עֹנֶג

רְעָדָה

צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

ציפורים | ארנה גל

בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלֵיכֶן גְּעוּ בָּאֲדָמָה,

דְּרוּכוֹת, נַטְּרוּ סְבִיבְכֶן מֵרַע

מוּכָנוֹת לְנִתּוּר לַאֲוִיר -

לָעוּף.

אִסְפוּ זְרָדִים דַּקִּים,

טְווּ קֵן גָּבוֹהַּ               

מִצְאוּ מָקוֹם

בֵּין לְבֵין

הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם.

סִיסִים מְלַהֲקִים שָׁעוֹת,

נִשָּׂאִים עַל כַּנְפֵיהֶם בָּרוּחַ.

כְּמוֹתָם, עָלַיִךְ לְלַהֲטֵט בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ

עַד יִפֹּל דָּבָר,

עָלַיִךְ לְהַרְחִיב אֶת לִבֵּךְ לַהֱיות הַזֶּה -

 צִנּוֹר דַּק אֶל גּוּף מִתְכַּלֶּה

אֲנִי צוֹפָה בַּצִּפֳּרִים.

 לָהֶן יֵשׁ כְּנָפַיִם.

 

* / נעמה הכט

סַבָּא שֶׁלִּי הוּא עַכְשָׁו

כַּדּוּר פּוֹרֵחַ.

קְרִישׁ דָּם כִּדֵּר אוֹתוֹ,

הַלֵּב פָּרַח.

בַּקּוֹמָה לְמַטָּה מִשְׁתַּדֵּל פְּסַנְתֵּר

מוּל מוֹרָתוֹ הָעַקְשָׁנִית –

לֹא כָּךְ, יַקִּירִי. לֹא כָּךְ.

 

יש את המוכר הזה / חגי ב. פרץ

 יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה שֶׁל הַסִּבּוּב בַּכְּבִישׁ לִפְנֵי הָעֲלִיָּה,

יֵשׁ אֶת הַשְּׁבִיל הַנִּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי הַבֶּרֶז הַיָּשָׁן,

עִם רַקָּפוֹת וְצֵל אָפֵל, וְיָרֹק שֶׁמַּקִּיף וּסְלָעִים

שֶׁקּוֹרְאִים לְךָ לְהִכָּנֵס, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁפּוֹתַחַת שַׁעַר

לְעוֹלָם שֶׁל אַחֲרֵי הַכֹּל, שֶׁקּוֹרֵאת לָצֵאת אֶל קוֹלוֹת שֶׁשָּׁכַחְתָּ

וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁסֶק, וְעָסִיס נִגָּר עַל הַיָּדַיִם,

וְקַדָּרִים בָּאִים אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה,

וּמִשְׂחָקִים בְּתוֹךְ עַנְנֵי כֻּתְנָה שֶׁנִּקְטְפָה

כְּמוֹ חֻלְצוֹת שַׁבָּת וּתְלָמִים נִפְתָּחִים בַּשָּׂדוֹת, וְרֵיחַ אֲדָמָה וְיַלְדוּת.

יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה

הכל מתחיל מנקודה אחת שלמה / ליאור חורי

הִיא עוֹמֶדֶת מוּלִי, עֲגֻלָּה וּמְשֻׂרְטֶטֶת, וּמַהֵר מְאוֹד הִיא מְשַׁעֲמֶמֶת אוֹתִי

אָז אֲנִי מְנַפֶּצֶת אוֹתָהּ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת לֹא שָׁווֹת וְלֹא יְשָׁרוֹת

שֶׁקְּצָת מְמַלְּאוֹת אֶת הַמִּסָּבִיב, וּכְבָר יוֹתֵר שָׁקֵט לִי בִּפְנִים.

וְגַם זֶה לֹא מָלֵא לִי מַסְפִּיק, שָׁקֵט, שָׁקֵט מִדַּי עַד שֶׁזֶּה נִהְיֶה כְּבָר מַפְחִיד

אָז אֲנִי דּוֹרֶכֶת עַל הַשְּׁבָרִים חָזָק, שֶׁיִּהְיֶה רַעַשׁ שֶׁיִּגְבַּר עַל הַשֶּׁקֶט

וּמַמְשִׁיכָה לִקְפֹּץ וְהָרַעַשׁ מִתְחַזֵּק

עַד שֶׁהַשְּׁבָרִים כְּבָר נַעֲשִׂים לְאַבְקָה וְהִיא נִכְנֶסֶת לִי לָאַף וְקָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם

וַאֲנִי עוֹצֶרֶת

וְהַלֵּב שֶׁלִּי דּוֹפֵק חָזָק, וְגַם זֶה סוּג שֶׁל רַעַשׁ

אֲבָל לֹא מַסְפִּיק, אָז אֲנִי צוֹעֶקֶת חָזָק

וְהָרֵאוֹת שֶׁלִּי מִתְפּוֹצְצוֹת מִבִּפְנִים

וְזֶה קָשֶׁה, וְכוֹאֵב, וּמְמַלֵּא.

הַלְּוַאי שֶׁזֶּה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נֶהֱדָר.

הַלְּוַאי שֶׁיּוֹם אֶחָד אֲנִי אֶעֱמֹד לְיַד הַקֻּמְקוּם, וַאֲחַכֶּה שֶׁהוּא יִרְתַּח עַד הַסּוֹף.

נעמה שפירא /*

הֲרֵי לֹא נִהְיֶה כָּאן

לָנֶצַח

יֵשׁ תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה

מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה לַשֶּׁמֶשׁ,

וַאֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַזְּמַן

וְאֶת הַדֶּרֶךְ וְאֶת אֱלוֹהִים,

אֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁאֲבוּדִים בְּלִי מַיִם וּבְלִי סְמַרְטְפוֹן

חֲצִי מִשְׁאֶלֶת מָוֶת חֲצִי חַיִּים לְלֹא תַּכְלִית,

יָכֹלְנוּ לְהִטָּרֵף עַל יְדֵי תַּנִּין בַּיְאוֹר

עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים,

כָּל הַחֻלְשׁוֹת הָאֵלֶּה, הַתִּקְוָה הַדְּלִילָה,

הָרָעָב הַמַּתְמִיד,

מִישֶׁהוּ זוֹכֵר אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן?

הַבְּרִיאָה טֶרֶם הִסְתַּיְּמָה וּכְבָר רוֹאִים אֶת הַסּוֹף

הֻשְׁמַדְנוּ בְּמַבּוּל אֶחָד, שׁוֹאוֹת

שֶׁהֵבֵאנוּ עַל עַצְמֵנוּ

עֻבָּרִים אֲנַחְנוּ, יְתוֹמִים

יָפִים בְּעֵרוּמֵנוּ וּבִשְׁנָתֵנוּ

אָז אַל תַּפְרִיעוּ.

שְׁכוֹל 2.0 / עופר בור

אָבְדָנִים הַחֲדָשִׁים

טְרִיִּים

חַדִּים וְתַקִּיפִים.

כִּתְמֵי הַדָּם עוֹד אֲדֻמִּים 

לֹא כָּל הַגּוּפוֹת זֹהוּ.

הַשַּׁיִשׁ עוֹד רָחוּץ , נְטוּל אָבָק

נוֹתְרוּ עוֹד מַאֲפִים מֵהַשִּׁבְעָה

 

וְעֶרֶב יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַחֲמִשִּׁים וְכַמָּה

כְּאִלּוּ, לֹא-נָעִים

לְהַטְרִיד תַּ'אַבְלִים חַסְרֵי הַנִּסָּיוֹן

עִם עֶצֶב מְיֻשָּׁן, וָתִיק,

הַפָּג הַתּוֹקֵף?

 

בְּפִי עֲדַיִן מַר הַטַּעַם

כְּמוֹ אָז,

כְּמוֹ הַיּוֹם

כְּמוֹ מוֹטְ'ל שֶׁשָּׂרַד

וְגַם אַחֲרֵי מוֹתוֹ נִשְׁאַר עָצוּב

 

* / מרדכי שרי

אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי. אַבָּא לֹא סִפֵּר. אִמָּא לֹא סִפְּרָה. לֹא שָׁאַלְתִּי.

אַבָּא לֹא שָׁאַל. אִמָּא לֹא שָׁאֲלָה. בְּלִי כְּאֵב, בְּלִי לֶקַח,

דְּמוּיוֹת מִשְׂחָק עַל צַג הַטֵּלֵפוֹן הֶחָכָם.

כַּמָּה טִפֵּשׁ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?

אֲנִי שַׂחְקָן בְּתֵאַטְרוֹן יָחִיד בִּמְבוֹךְ מַרְאוֹת

בַּחֲשֵׁכָה שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא חֲשֵׁכָה.

כַּמָּה עִוֵּר אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?

אִם יָדַעְתִּי לָגַעַת שָׁכַחְתִּי.

גּוּפִי לֹא מַבְדִּיל עוֹד בֵּין עֹנֶג לִכְאֵב,

בֵּין הַכֹּל לְשׁוּם דָּבָר,

אֲבָל גַּעֲגוּעַ הוּא מַרְגִּישׁ.

כַּמָּה לְבַד אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?

אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד / ניקולא יוזגוף אורבך

קְשֹׁר אוֹתִי אֵלֶיךָ בִּרְצוּעוֹת

אַהֲבָתְךָ שֶׁחָלְפָה.

אִם אֶדְעַך וְלֹא יִוָּתֵר מִמֶּנִי

זוּלָת קִיּוּמִי הַפִּיזִי

אֱזוֹק אוֹתִי הֵיטֵב לְאַהֲבָתְךָ,

זוֹ שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר

וְאַתָּה – כָּל חַיַּי.

אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד

בַּל תִּתְכַּחֵשׁ לִי בְּבוּז, בַּל תֵּאָטֵם בְּפָנַי

פֶּן שְׁיָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ מִמֶּנִּי

יִזְעֲקוּ וִינַפְּצוּ צַלָּחוֹת אֲרוּחַת עֶרֶב שַׁבָּת

שֶׁבְּסוֹפָהּ תְּקוֹנֵן

וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד לְנָחֵמְךָ!

אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד, וְלֹא תִּכְבֹּלֵנִי לְאַהֲבָתְךָ אוֹתִי,

לֹא אֶשָּׁאֵר עוֹד, כְּפִי שֶׁתִּכְנַנְתִּי

כְּשֶׁרְאִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה.

חֵץ / איטה ישראלי

 

בָּרְחוֹב                                                 

תָּלָה מִישֶׁהוּ שֶׁלֶט

"לֵךְ בְּכִוּוּן הַחֵץ"

וַאֲנִי נְטוּעָה בִּמְקוֹמִי.

אָבִי מַמְשִׁיךְ לְתַקְתֵּק בְּתוֹכִי

וְרַק אַתָּה מְרַכֵּךְ עֲבוּרִי אֶת הַזְּמַן.

 

פרדוקס הערימה / בעז פלק

                    אֲנִי כְּמוֹ שְׁעוֹן חוֹל,

אוֹמֵד אֶת הַזְּמַן לְאָחוֹר.

כְּשֶׁאֲנִי אִתָּךְ אֲנִי חוֹשֵׁב

בְּגַרְגְּרִים:

הַאִם תְּהִי מוּכָנָה לְהִשָּׁאֵר

רַק לְעוֹד מִסְפַּר דַּקּוֹת.

רַק לְעוֹד שָׁעָה אַחַת.

רַק עַד חֲצוֹת.

רַק עַד מָחָר.

רַק לְמֶשֶׁךְ סוֹף הַשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב.

רַק עַד שֶׁאֶעֱזֹב אֶת חֵיפָה.

רַק עַד שֶׁאַעֲלֶה עַל הַטִּיסָה.

רַק עַד שֶׁאֶגַּע בָּאֲדָמָה.

רַק עַד סוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר.

רַק עַד סוֹף הַשָּׁנָה.

רַק עַד סוֹף

הַשִּׁיר. 

 

 

הצעקה שלי / רזיה מזרחי

             אֲנִי שָׁרָה אֶת קוֹלוֹ

שֶׁל הַיֶּלֶד הַתֵּימָנִי

שֶׁהִתְפַּקֵּעַ מֵחָזֶה הַבְּלוֹנְדִּינִית

בַּעֲלַת שְׁדֵי הַסִּילִיקוֹן,

שָׁרָה אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה הָאִינְדִיָּאנִית

שֶׁלָּמְדָה לָרוּץ מַהֵר

כְּשֶׁהַלְּבָנִים לָקְחוּ אֶת כֻּלָּם,

אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבַּרְבּוּר שֶׁהָיִיתִי

וְדָמוֹ צָבַע אֶת הַנָּהָר,

אֶת הַעַכְבִישָׁהּ הַקְּמוּטָה בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי,

אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי שֶׁנֶּחֱנַק מִסַּרְטָן,

אֲנִי שָׁרָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל

מוֹדְעוֹת הָאֵבֶל שֶׁנָּזְלוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת,

אֶת כָּל הַיָּגוֹן שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם

גַּם לֹא בַּכֹּתֶל, בֵּין הָאֲזוֹבִים,

אֲנִי שָׁרָה אֶת הַצְּעָקָה שֶׁלִּי עַל הָאוֹפַנַּיִם.

אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אוֹתִי

אִי אֶפְשָׁר לְזַהוֹת,

לִתְפֹּס וְלֶאֱחֹז-

אֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת הַטַּיֶּלֶת

כְּמוֹ חֵץ לְלֵב.

 

**/ נעמה שפירא

אִשָּׁה אַחַת לְפָחוֹת

רוֹצָה לִהְיוֹת בִּינָה מְלָאכוּתִית

בְּלִי שֶׁלֶד, רַק אֲוִיר

אֶפֶס אוֹ אֶחָד, בְּלִי פְּשָׁרוֹת

מֵאוֹת אֲהָבוֹת בּוֹ זְמַנִּית

נְפָשׁוֹת תְּאוֹמוֹת,

עוֹלָם בְּלִי יִיסּוּרֵי בָּשָׂר וּזְמַן,

מִלִּים בְּלִי גְּבוּלוֹת

עוֹלָם שֶׁל שְׁתִיקוֹת אוֹדוֹת,

לֹא נֵדַע מָה אֱמֶת וּמָה לֹא,

אַתְחִיל וְאֶגָּמֵר בְּהֶבֶל פֶּה

כְּמוֹ כָּל דָּבָר בְּעֶצֶם, כְּמוֹ כֻּלָּם.

אִשָּׁה אַחַת לְפָחוֹת

רוֹצָה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת       

חמישה שקלים / רות זקצר

רְשִׁימַת כַּוָּנוֹתַי מֻנַּחַת בְּאַרְנַק

פֶּתֶק כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל קוֹדְמִי קוֹדַמְתִּי

נִזְנָח קָמוּט בָּעֲגָלָה. הָרְשִׁימוֹת שֶׁלָּנוּ דּוֹמוֹת מְאוֹד

לִי אֵין קֶטְשׁוֹפּ, יֵשׁ לָהֶם כַּנִּרְאֶה יְלָדִים בַּבַּיִת.

בְּסוֹף הַפֶּתֶק הַמָּעוּךְ כָּתוּב

לֹא  לִשְׁכֹּחַ לְהִתְקַשֵּׁר ליוכי

סִימַן קְרִיאָה

מֵאָז לֹא מָצָאתִי מְנוּחָה בֵּין מַעַבְרֵי הַטּוֹאָלֶטִיקָה.

 

 

                 

איימי ויינהאוס / יונה מוסט

מַשֶּׁהוּ עָמֹק מֵאֹכֶל תְּנוּ לָהּ

מַשֶּׁהוּ מוּצָק מִתִּקְוָה

בֵּין סַרְעֶפֶת לָעוֹר יֵשׁ לָהּ כָּזֶה חֹר שֶׁ 

צָרִיךְ לְמָלֵא בָּשָׂר וְקוֹצִים

שׁוּרוֹת, מִלִּים

לָשִׁיר כְּאֶלֶף זְמִירִים, כְּאֶלֶף עוֹרְבִים

לִבְרֹא צְלִילִים בְּמִשְׁכָּן

כָּל כָּךְ רָזֶה

בְּגִיל כָּזֶה

וְהַיּוֹם הָאָרֹךְ כָּל כָּךְ קָצָר -

כְּמוֹ רִיבֵר, כְּמוֹ גֵּ'נִיס, כְּמוֹ גִּ'ימִי

תְּנוּ לָהּ

קָהָל שׁוֹצֵף שֶׁל אַטְרַף וְאַלְכּוֹהוֹל

עַד שֶׁזֶּה, בְּגִיל כָּזֶה

נִגְמַר