אַל תַּזְמִין אוֹתִי/ עִדָּן זִילְבֶּרְשְׁטֵין

נוֹלַדְתִּי לְתִלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה.

זָרְקוּ אוֹתִי לַמַּיִם בְּשִׁעוּרֵי שְׂחִיָּה.

בְּשִׁעוּרֵי נַגָּרוּת דָּפַקְתִּי לְעַצְמִי

אֶצְבַּע אַחַת בְּכָל שִׁעוּר.

עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת דְּפוּקוֹת הֶחֱזִיקוּ

מַחְבֶּרֶת מְיֻתֶּרֶת שֶׁל שִׁעוּרֵי

כְּמוֹ-אֶזְרָחוּת.

אַחֲרֵי הִתְעַמְּלוּת בְּמִסְדַּר בֹּקֶר,

נוֹלַדְתִּי לְשִׁירַת הַהִמְנוֹן הַנָּכוֹן.

כָּל כָּךְ נָכוֹן

הַהִמְנוֹן הַנָּכוֹן שֶׁדִּבֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ.

הַנֶּפֶשֶּׁלִי חִפְּשָׂה עָלִים שֶׁנּוֹשְׁרִים

בַּמִּקְצָב שֶׁל הָרוּחַ.

הָיְתָה לָהּ שִׁירָה מִשֶּׁלָּהּ, לָרוּחַ.

בְּשִׁעוּרֵי מַקְהֵלָה שַׁרְתִּי

שִׁירֵי מוֹלֶדֶת צְבוּעִים בַּצֶּבַע הַנָּכוֹן.

אֶת שִׁירֵי הַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאֻמִּי

לָמַדְתִּי בְּעַל-פֶּה כְּמוֹ לוּחַ הַכֶּפֶל.

נוֹלַדְתִּי לִתְהוֹת אִם הַמְּשׁוֹרֵר

רָצָה לִהְיוֹת לְאֻמִּי.

אֵדִים שֶׁל הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ פָּרְחוּ

מִתּוֹךְ הַזֵּעָה בַּתִּלְבֹּשֶׁת הָאֲחִידָה.

אַל תַּזְמִין אוֹתִי אִם אַתָּה מַאֲמִין בְּתִלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה בָּאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה בָּרַעֲיוֹן הַבּוֹדֵד הָאֶפְשָׁרִי.

אַל תַּזְמִין אוֹתִי לַאֲרוּחַת הַשְּׁחִיתוּת לְמוֹרֶשֶׁת הַקְּרָב לְסִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה עַל רֶצַח מִשִּׁעוּרֵי הַמּוֹלֶדֶת.

לְשִׁירַת הַהִמְנוֹן

לַמִּסְדָּר

לְשִׁירֵי הַלְּאֹם בַּצִּבּוּר

אַל תַּזְמִין אוֹתִי.

אֲנִי

לֹא אָבוֹא

אֲנִי

הַיַּלְדוּת שֶׁלִּי

מָתְחָה אוֹתִי כְּמֵיתָר

אוֹתוֹ אֲנִי מַרְכִּיב שׁוּב וָשׁוּב

עַל הַגִּיטָרָה הַקְּלָאסִית מִסְּפָרַד

שֶׁאַבָּא קָנָה לִי בְּגִיל שֶׁבַע