הוֹרָאוֹת שִׁמּוּשׁ לִילָדִים חוֹרְגִים /עופר בור

 אַל תִּתֶּן לָהֶם דָּגִים

לֹא בְּשַׁבָּת וְלֹא בָּחַגִים,

לְלֹא גְּלוּטֶן , לְלֹא סֻכָּר,

בְּלִי מִיצִים וּבְלִי תֵּה קַר.

 

נַקְנִיק זֶה מַזִּיק וְבַּמְבָּה חָמוּר!

חָלָב וּמוּצָרַיו בָּרוּר שֶׁאָסוּר, 

(שֶׁלֹּא לְדָבֵּר עַל בָּשָׂר לֹא כָּשֵׁר

אוֹ לֶאֱכוֹל אֶת הַלֶּחֶם בְּלִי הַקָּשֶׁה.) 

 

אָסוּר בֵּיצָה וְאָסוּר קְצִיצָה

וּסְלִיחָה אִם אֲנִי קְצָת מַלְחִיצה:,

יָדַיִם לִרְחֹץ!  צִפֹּרְנָיִם לִקְצֹץ!

בָּבֹּץ לֹא לִקְפֹּץ! נַעֲלַיִם לַחֲלֹץ!

 

אֵין מוֹצֵץ וְאֵין בַּקְבּוּק,

אָסוּר פִּנּוּק, גִּהוּק, פִּהוּק,

בְּלִי חֲבֵרִים וּבְלִי הוֹרִים 

בְּלִי שִׁירִים מְיֻתָּרִים.

 

בְּגָדִים רַק מִבַּדִים מְיֻחָדִים,

לֹא וְרוּדִים וְלֹא צְמוּדִים.

הֶרְגֵּלִים יְשָׁנִים לַעֲקֹר, לְשָׁרֵשׁ, 

עַל הַמַּיִם לְקַדֵּשׁ, לְהִזָּהֵר מֵאֵשׁ.

 

וּבְתוֹךְ כֹּל הַ"אַל" וְהָ"אֵין" וְהַ"בְּלִי"

זְכֹר! זֶה בִּגְלָלְךָ וְלֹא בִּגְלָלִי. 

וְאִם קָשֶׁה לְךָ, קְרָא וָאָבוֹא לְעֶזְרָה

לֹא סְתָם הֵם קוֹרְאִים לִּי "אִמָּא יְקָרָה"...