ארכיאולוגיה / נורית פרי

בִּכְפַר נַחוּם נִטְמַעְנוּ בֵּין קְבוּצוֹת צַלְיָנִים

מְחַפְּשִׂים פָּנִים לַהִיסְטוֹרְיָה.

כְּמַגְנֵט נִמְשַׁכְתִּי אֶל הַגַּלִּים             

בָּהֶם הִתְעַרְסַלְתִּי

כְּיַלְדָּה,

מְשׁוֹטֶטֶת בְּמֶרְחֲבֵי חֲלוֹם.

אַחַר כָּךְ, עָלִינוּ בַּכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין הַשָּׂדוֹת

״אַתְּ נוֹסַעַת לְאַט . כֻּלָּם עוֹקְפִים אוֹתָךְ״ אָמַרְתָּ,

מַבִּיט בַּמַּשָּׂאִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת עַל פָּנֵינוּ בִּמְהִירוּת

מוֹתִירוֹת אוֹתִי מֵאָחוֹר

בְּיַלְדוּתִי