קְצָת אַחֲרֵי שֶׁהִתְחִיל הַחֹרֶף
הִצַּעְתִּי אֶת דִּירָתִי לִשְׂכִירוּת מִשְׁנִית
אַרְבָּעִים מֶטֶר עִם מַזְגָן
וְשֻׁלְחָן שֶׁהָיָה בַּמְּכוּלָה.
הִתְכַּתַּבְנוּ שְׁבוּעַיִם
וְרֵיחוֹת הַשְּׁמָנִים וְהַבֶּנְזִין
הִגִּיעוּ אֵלַי דֶּרֶךְ הַמִּלִּים.
הוּא כָּתַב לִי,
בֹּקֶר טוֹב
וּמַה נִשְׁמַע
וְאַתְּ יוֹדַעַת
הַיְּקוּם הוּא זֶה שֶׁהוֹבִיל אוֹתָךְ לַהוֹרָאָה
וְאָמַר שֶׁהוּא רוּחָנִי כָּזֶה, עִם שֶׁמֶן אוֹפַנּוֹעִים
וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי חֲשׁוּבָה
וְרָצִיתִי לָתֵת לוֹ אֶת הַדִּירָה בְּחִנָּם.
וְאַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ
חָשַׁבְתִּי בִּנְתַּנְיָתִית
שֶׁהַלְוַאי וְיִרְבַּץ לִי עַל הַסַּפָּה
עִם הַסַּרְבָּל וְהַיָּדַיִם הַמְּלֻכְלָכוֹת
וַאֲנִי אָכִין לוֹ קָפֶה בֹּץ וּבְשַׁרְשֶׁרֶת נְעַשֵּׁן
וּנְדַבֵּר עַל כַּמָּה זֶה לֹא פֵייר
שֶׁאֲשֵׁמִים הֵם הַחַיִּים שֶׁהָפְכוּ אוֹתָנוּ לִשְׂכִירִים
וְמַה שֶׁטּוֹב לַנְּשָׁמָה
רַע בְּהֶכְרֵחַ לְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק.
וּלְמָחֳרָת, אָכִין לִי סֶנְדְּוִיץ' לַעֲבוֹדָה
וּכְשֶׁאֶתֵּן בִּיס, אַרְגִּישׁ אֶת הַפַּשְׁטוּת הַזּוֹ
אֶת הָרֵיחַ שֶׁל הַמּוּסָךְ, הַנִּיקוֹטִין
וּזְקָנוֹ הַמְּסֻקָּס.
