בֹּקֶר/ מרדכי שרי

הוּא קוֹרֵא בְּעַמּוּדֵי הַחֲדָשׁוֹת, עַמּוּד
וְעוֹד אֶחָד. הִיא – בַּמּוּסָף. "הַמֶּמְשָׁלָה", הוּא מְגַחֵךְ.
"הַקּוֹנְצֶרְט", הִיא אוֹמֶרֶת.
"וּמֶזֶג הָאֲוִיר?" – "דֵּי קַר". "נִגְמַר הַסֻּכָּר".
הֶחָתוּל בּוֹדְלֵיר מִתְחַכֵּךְ בְּרַגְלֶיהָ, הַכֶּלֶב יוֹשֵׁב
לְיָדוֹ. מַמְתִּינִים, אַרְבַּעְתָּם.
הוּא נֶאֱנָח. "אֵיךְ?", הִיא שׁוֹאֶלֶת.
"קְצָת פָּחוֹת."
"כְּדַאי שֶׁתִּרְאֶה רוֹפֵא." הָעִתּוֹן מְקֻפָּל,
הוּא מַקְשִׁיב לַיּוֹמָן. הִיא
שׁוֹטֶפֶת אֶת כּוֹסוֹת הַקָּפֶה,
הוּא מַבִּיט אֲרֻכּוֹת בְּיַשְׁבָנָהּ.
מִבַּעַד לַחַלּוֹן, בֹּקֶר סַגְרִירִי
דַּק כְּתַכְרִיךְ, עוֹטֵף אֶת הָעִיר.

5 תגובות:

  1. כן, כן, זה הוא, והבא אחריו גם - לא הספיק למות כשעוד היה אפשר.

    השבמחק
  2. "מִבַּעַד לַחַלּוֹן, בֹּקֶר סַגְרִירִי
    דַּק כְּתַכְרִיךְ, עוֹטֵף אֶת הָעִיר."
    שורות מצמררות, שיר עצוב ונפלא מאד.
    שם הספר "סופו של המות" מסקרן ודווקא אופטימי בעיניי.
    ברכות לשרי לצאתו של הספר לאור.

    השבמחק
  3. היי רוחה תודה על התגובה והעיקר...נפגשים בקרוב האין זאת ?

    השבמחק
  4. תאור מחוייך ועצוב של שגרת הזוגיות.

    השבמחק