אאוס משוטטת בשדרה

מַכְנִיסָה אֶת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַוְּרֻדּוֹת הָרַכּוֹת

לְתוֹךְ הָעִיר הַלְּבָנָה, שֶׁאֵינָהּ יְשֵׁנָה, אַתְּ

מְשׁוֹטֶטֶת בַּשְּׂדֵרָה,

מְטַפֶּסֶת עַל הַסַּפְסָלִים

מַפְשִׁילָה אֶת גְּלִימַת הַזְּעַפְרָן שֶׁלָּךְ

וּמִשּׁוּלֶיהָ פּוֹרֵץ נִיחוֹחַ הַטַּל הַמָּתוֹק.

 

כְּשֶׁאַתְּ נָעָה עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים

צִפּוֹרֵי הַשִּׁירָה, אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים,

מִתְעוֹפְפוֹת אַחֲרַיִךְ.

 

שירה (את לא חייבת) – בתגובה לחזי לסקלי

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמדֹ וּלְדַבֵּר.

לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמדֹ עַל מְכוֹנַת כְּבִיסָה מְקֻלְקֶלֶת וּלְדַבֵּר

בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַגֶּרֶב. לֹא הוּא גָּרַם לַקִּלְקוּל.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמדֹ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר

בִּשְׂפָתָן שֶׁל הָעוֹמְדוֹת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.

לֹא חַיֶּבֶת לִרְקדֹ,

וּלְצַיֵּץ בִּמְקוֹם לִשְׁאֹג כְּשֶׁגַּם אַתְּ נֶחְרֶדֶת

מֵעֲדִינוּתוֹ הַמֻּפְרֶזֶת שֶׁל הַמָּחוֹל.

לֹא חַיֶּבֶת לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת

חֶרֶשׁ אוֹ בִּפְרָאוּת.

אַתְּ יְכוֹלָה לְדַנְדֵּן בַּפַּעֲמוֹן.

לֹא חַיֶּבֶת לְבַקֵּר בְּלוֹנְדוֹן וּלְדַבֵּר שָׁם

                            אִיטַלְקִית.

לֹא חַיֶּבֶת לָנוּחַ, בְּעִקָּר אֵינֵךְ חַיֶּבֶת לָנוּחַ.

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַשְׁקֶה מְלַחֵשׁ.

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת דְּבַשׁ

כְּלוֹמַר מְזוֹן דְּבוֹרִים עוֹקְצוֹת.

יְכוֹלָה לִהְיוֹת סֻכָּר חוּם

כְּלוֹמַר מַמְתִּיק עָשִׁיר וּמַשְׁמִין

אַתְּ יְכוֹלָה לִבְנוֹת

בֵּית יוֹלְדוֹת

בֵּית יַלְדוּת

בֵּית מַרְזֵחַ

אִם אַתְּ מַעֲדִיפָה

תּוּכְלִי לְגַלּוֹת

בְּאֵר וִיסְקִי בְּאֶמְצַע עִיר.

 

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִישֹׁן, לֹא חַיֶּבֶת לִישֹׁן וְלַחֲלֹם עַל עַצְמֵךְ.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהִתְעַלֵּס, לֹא חַיֶּבֶת לְהִתְעַלֵּס וּלְדַבֵּר מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהִקָּבֵר

בְּעוֹדֵךְ חַיָּה

וְלֹא חַיֶּבֶת לְטַפֵּל בְּאִישׁ אֶלָּא בְּעַצְמֵךְ.

לֹא חַיֶּבֶת לְהַכְשִׁיל אֶת עַצְמֵךְ,

לֹא לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵךְ,

לֹא לִבְגֹּד בְּעַצְמֵךְ,

לֹא לִנְטשֹׁ אוֹ לְהִנָּטֵשׁ.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִחְיוֹת.

בורכתי

אֶמֶשׁ הִשְׁתּוֹלְלוּ הַבְּרָקִים בְּמֹחִי

זָרְמוּ שָׁטְפוּ קָרְעוּ

עַד קְצוֹת גּוּפִי.

 

נוֹתַרְתִּי עֵדָה שְׁתוּקָה

 

צוֹנַחַת

 

חוֹלֶפֶת פְּעִימָה אַחַת וְהִנֵּה –

אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת

מְתִיקוּת

חָלָב רַךְ

עַל לְשׁוֹנִי.

 

לְעֵת עַתָּה שׁוֹקְטִים הַבְּרָקִים.

 

 

מתוך "אֵאוֹס ורודת האצבעות" הוצאת עיתון 77, 2021

 

 

 

 

 

השתקפות / ענבל אשל כהנסקי

פְּשׂוּקַת רַגְלַיִם שָׁכַבְתִּי עַל כְּבִישׁ סוֹאֵן

טִפּוֹת מַתֶּכֶת חָדְרוּ בִּי, גֶּשֶׁם נוֹזְלִי רוֹתֵחַ.

אוֹרוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת הִכּוּ בְּסַנְוֵרִים אֶת הָעוֹלָם.

בָּא אַמְבּוּלַנְס בָּאָה

רוֹפְאָה מָדְדָה דֹּפֶק

הִזְרִיקָה זְרִיקַת הַרְגָּעָה

קָבְעָה שֶׁזֹּאת שִׁירָה.

מתוך "בְּמָקוֹם אַחֵר מִחוּץ לַזְּמַן" (פרדס, 2019)

אשה חיה בזמן הלבנה / ענבל אשל כהנסקי

אִשָּׁה חַיָּה בִּזְמַן הַלְּבָנָה,

פְּעִימוֹת אוֹרָהּ

מוֹצִיאוֹת אוֹתָהּ מִדַּעְתָּהּ

שׁוֹלְפוֹת בְּדַיְקָנוּת          

מִתּוֹךְ בִּטְנָהּ הָרַכָּה

כִּשְׂכִירוֹת חֶרֶב שֶׁל מִלִּים

אֶת שִׁירָתָהּ –

שַׁאֲגָתָהּ.

מתוך "בְּמָקוֹם אַחֵר מִחוּץ לַזְּמַן" (פרדס, 2019) 

סוף סוף נפגשתי לקפה עם הרקדן הבודד / ענבל אשל כהנסקי

הוּא הָיָה הַשּׁוֹר בַּ"בּוֹלֶרוֹ" שֶׁל רָאוֶול

אֲנִי הָיִיתִי עִם צָמִיד שֶׁל הַמַּחְלָקָה הַנּוֹיְרוֹלוֹגִית

וּמַחַט שֶׁל עֵרוּי בַּוְרִיד.

חִכִּיתִי שֶׁיִּתְקָרֵר מְעַט הַשּׁוֹקוֹ שֶׁלִּי, עַל בְּסִיס מַיִם

עִם הַרְבֵּה קֻבִּיוֹת שׁוֹקֹולָד בַּתַּחְתִּית.

נִסִּיתִי לְהִזָּכֵר מַה בְּדִיוּק קָרָה שָׁם עַל הַבָּמָה.

הָרַקְדָּנִים-רוֹצְחִים סָבְבוּ אוֹתוֹ

וְהַזַּרְקוֹרִים הָאֲדֻמִּים

שָׁטְפוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁהִתְכַּהָה.

הוּא שָׁתַק וְשָׁתָה בִּלְגִימָה אַחַת אֶת הָאֶסְפְּרֶסוֹ הַמְּשֻׁלָּשׁ שֶׁלּוֹ,

אֲנִי עֲדַיִן בִּלְגִימָה מְהֻסֶּסֶת

נִזְהֶרֶת לֹא לְהִכָּווֹת

"כֵּן" מִלְמַלְתִּי, "הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי חֲבוּלָה כְּמוֹ גּוּפְךָ הֶעָיֵף

לְאַחַר שָׁנִים שֶׁל מַאֲבָק לִשְׂרֹד

בְּמַעֲלֵה לַהֲקַת הַמָּחוֹל, וְהַשְּׁפִיוּת שֶׁל שְׁנֵינוּ כְּבָר לֹא

מַה שֶׁהָיְתָה

וְשֶׁתֵּדַע, לָאַחֲרוֹנָה גַּם אֲנִי נֶעְלַמְתִּי מֵהַזִּירָה הַפּוֹאֶטִית –

כִּי לֵךְ תִּקְרָא שִׁירָה בְּקוֹל רָם, בְּלִי יְכֹלֶת לְדַבֵּר!!"

אֲבָל הוּא כְּבָר שָׁנִים רַקְדָּן וְהַשּׁוֹר שֶׁבּוֹ בָּטַשׁ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת,

מַשְׁאִיר אוֹתִי לַחְפֹּר

שְׁאֵרִיוֹת שׁוֹקוֹלָד מֵהַתַּחְתִּית.