על ציפור וכף יד / ש.מ.ס

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

רַק צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

 

אִם הָאֶצְבָּעוֹת תִּרְחַקְנָה זוֹ מִזּוֹ

הַצִּפּוֹר תִּפֹּל

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

כַּף יָד הֲמוּמָה

מֵעִקְבוֹת חַיִּים שֶׁהָיוּ וְאֵינָם

 

אִם כַּף הַיָּד תִּסְגֹּר עַל הַצִּפּוֹר

תִּתְאַוֶּה שֶׁתְּהֵא רַק שֶׁלָּהּ

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

טַעַם מַר שֶׁל חֹפֶשׁ שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ

 

אִם אֶצְבַּע תְּאַיֵּם לְהִנָּתֵק

כִּי כָּבֵד מְאוֹד הַמִּשְׁקָל

נְלַטֵּף, נְעַסֶּה

אֶצְבַּע אֶצְבַּע

עַד שֶׁהַיָּד תְּבַקֵּשׁ צִפּוֹר

עַד שֶׁהַצִּפּוֹר תְּבַקֵּשׁ יָד

 

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַצִּפּוֹר לָעוּף

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַיָּד לְהִתְכַּוֵּץ

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

עֹנֶג

רְעָדָה

צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

* /שירן אורי זאנגי

טוֹב לִי אִתָּךְ.

עֲטוּפָה בְּבִגְדֵי אִכָּר פְלֵמִי

כְּמוֹ אֲדָנִית שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה.

בַּרְזֶל נִתָּךְ רָץ בִּזְהַב שַׂעֲרוֹתַיִךְ

לְצַד שִׁפּוּלֵי הָעֹמֶר.

מִקְלַעַת צַמָּתֵךְ סְבוּכָה בְּסָרִיג,

שָׂרִיג שֶׁל שְׂדֵה קָמָה.

טוֹב לִי לִזְרֹחַ אִתָּךְ.

בְּטִיּוּל לֵילִי.

הִשָּׁאֲרִי כָּאן,

עַל יָדִי.

אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר.

 

שְׂרִיטוֹת אוֹהֲבִים / ניקולא יוזגוף אורבך

בִּלְשׁוֹנְךָ הַמְּחֻסְפֶּסֶת לִקַּקְתָּ

שְׂרִיטוֹת אוֹהֲבִים שֶׁחָקַקְתָּ בְּגוּפִי

בְּלֵילוֹת סוֹעֲרִים

בָּהֶם אֲהַבְתַּנִי בְּמִטָּתִי,

בְּכָל מְאֹדֶךָ, עַד זוֹב דָּמִי בֵּינוֹת צִפָּרְנֶיךָ,

עַד לִמַּדְתַּנִי נִיב אֲהַבְהַבִּים, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי מִחוּץ לְמִטָּתֵנוּ.

 

הַבֹּקֶר, תּוֹפַפְתָּ בַּלָּאט עַל סְדִינֵי מִטָּתִי שֶׁקָּרַעְתָּ

בְּלַהַט תְּשׁוּקָתְךָ וְתַאֲוָתְךָ, וְקָרַבְתָּ עַד מְבוֹא שְׂפָתַי.

עֵינֶיךָ הַתְּכוּלוֹת בָּהוּ בִּי וּבְאֶלֶף עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים

וְלִרְגָעִים כִּמְעַט דִּבַּרְתָּ בִּלְשׁוֹנִי וּשְׁמַעְתִּיךָ מְשׁוֹרֵר לִי פְּסוּקֵי אַהֲבָה

בִּדְמוּת הֶמְיַת נְשִׁימוֹת עֲנֻגּוֹת וְהֶבֶל פֶּה מְמַכֵּר שֶׁנִּסְפַּג בִּנְחִירַי.

כְּנַרְקוֹמָן מְאֹהָב נָשַׁמְתִּי לְקֶצֶב הַלְמוּת לִבְּךָ

וְגִצֵּי אֹשֶׁר נִצְּתוּ בֵּינֵינוּ, כְּמוֹ הָיִינוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי צֹר.

וּבְלַהַט הַתְּשׁוּקָה, כְּשֶׁגָּהַרְתָּ עָלַי כְּגַחַל לוֹחֵשׁ

וְחִרְחַרְתָּ נְעִימוֹת שֶׁנִּסְפְּגוּ בִּי, שָׂרַטְתִּי אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה,

בִּשְׂפַת אַהֲבָתְךָ,

וְחָמַקְתָּ מִמִּטָּתִי בְּזַעַם אֶל הַסָּלוֹן

שָׁם - שָׂרַטְתָּ אֶת הָרָהִיטִים וְהַסַּפּוֹת וְהִשְׁתַּנְתָּ עַל הָרִצְפָּה. 

בְּפּוּשְׁקָר / הוֹדָיָה כֹּהֵן

בְּפֻּשְׁקָר, בְּיוֹשְׁבֵנוּ

בְּדָאבָּה זוֹלָה וְרֵיחָנִית,

צִבְעֵי הַחֻלְצוֹת תָּאֲמוּ

לְצִבְעוֹ הָעַז שֶׁל הַלֵּב.

בְּפֻּשְׁקָר, מַמָּשׁ בַּצֹּמֶת עִם

הַפָּרוֹת וְעִם הָאוֹפַנּוֹעִים

שֶׁכִּמְעַט שְׁלָחוּנִי לְיִשְׂרָאֵל בַּחֲזָרָה,

נִגְלָה אֵלַי אֲגַם עֲנָקִי:

אַלְפֵי הוֹדִים קְטַנְטַנִּים

לְבוּשִׁים לָבָן ויחֵפִים

רִחֲפוּ שָׁם נְפוּלִים,

חִפְּשׂוּ יְשׁוּעָה.

 

הִתְמוֹטְטוּת/ אורה כהן

בִּבְהִילוּ נִנְטְשָׁה הַכַּוֶּרֶת

אַיִן מִיֵּשׁ

מִתְגַּלֶּה בְּמַפָּץ סָמוּי

דּוֹחֵק אוֹתָנוּ

בְּדוּמִיַּת אֶגְרוֹפָיו

לְתוֹךְ כְּמוּסַת תָּאִים

עֲמוּסֵי אַבְקָנִים עֲקָרִים

 

יוֹם נָמֵס לְתוֹךְ יוֹם

כְּדֹנַג

זִימְ-זוּם קוֹלֵנוּ הַמֻּגָּף

מְהַדְהֵד בַּחֲלָלִי

חַלַּת הַדְּבַשׁ

וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לָגַעַת

בְּתוּגַת הַדְּבוֹרִים

 

שָׁלֵם וְגוֹאֵל

נִשְׁמַר זִכְרוֹן הַתְּנוּעָה

בְּפִרְחֵי הַלָּבֶנְדֵּר

לְאַט נִפְעָרִים

בְּנַפְשֵׁנוּ

פְּצָעִים שֶׁל

אִי-וַדָּאוּת

וֶאֱמֶת

 

שִׁיר לְעָמְרִי וְגַל / עדי הלמן

אֲנִי זוֹכֶרֶת

אַחֲרֵי הַפְּרִידָה

הָיִיתִי בָּאָה אֲלֵיכֶם לַדִּירָה בִּרְחוֹב הַמַּעֲלוֹת

וְהָיִינוּ שׁוֹתִים יַיִן

וְצוֹחֲקִים

וְהָיִינוּ מִתְחַבְּקִים

וּבוֹכִים

וְאָהַבְתִּי אֶתְכֶם אַהֲבָה שֶׁהִרְחִיבָה לִי אֶת הַלֵּב

וּמֵאָז הוּא לֹא הִתְכַּוֵּץ

כְּמוֹ חֻלְצָה שֶׁשָׁאַלְתִּי מִכֶּם

וְהַבַּד נִמְתַּח

עַד שֶׁאֲמַרְתֶּם

לֹא חָשׁוּב, תַּשְׁאִירִי אֶצְלֵךְ.

 

 

שחף ויאר/ געגועים

אֶת סֵפֶר הַגַּעֲגוּעִים שֶׁלָּנוּ אֲנִי מַחְבִּיא

בַּמְּגֵרָה בֵּין הַגַּרְבַּיִם לַתַּחְתּוֹנִים

עָטוּף בְּשַׂקִּית שֶׁל סוּפֶּרְמַרְקֶט.

 

עוֹד זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתְּ לִי: אֵין אֱלֹהִים,

וְגַם אָמֵרִיקָה לֹא בֶּאֱמֶת קַיֶּמֶת.

הָיִית שָׁם אַתְּ יוֹדַעַת.

 

הָיִית בַּת מְהַגְּרִים עֲצוּבָה, עֵינַיִם חוֹלְמָנִיּוֹת וְחִיּוּךְ מְיֻחָד.

נְסִיכָה נִשְׁכַּחַת בְּבִצָּה, מֻקֶּפֶת דְּרָקוֹנִים וְעַרְפָּדִים צוֹהֲלִים:

הֵם מָשְׁכוּ בְּשַׂעֲרוֹת הַזָּהָב שֶׁלָּךְ, שָׁפְכוּ קֶטְשׁוֹפּ עַל חֻלְצָתֵךְ.

מָצָאתִי אוֹתָךְ בּוֹכָה בַּשֵּׁרוּתִים.

אָהַבְנוּ מֵאָז.

 

וְעַכְשָׁו רַק זִכְרוֹנוֹת יֵשׁ לִי, נִתְפָּרִים בִּי בְּחוּט עָמִיד לַזְּמַן,

נֶעֱטָפִים הֵיטֵב כְּמוֹ בִּנְיָר צִבְעוֹנִי מְרַשְׁרֵשׁ שֶׁל חֲנוּת מַעֲדַנִּים,

כְּמוֹ בְּמַגֶּבֶת רַכָּה לְהִתְכַּרְבֵּל בָּהּ אַחֲרֵי אַמְבַּטְיָה:

לַחֲלֹם אוֹתָךְ וּלְהַחְבִּיא זִכָּרוֹן יָקָר בַּמְּגֵרָה

בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים לַגַּרְבַּיִם.

רני רוזנטל/ אַתְּ מַכִּירָה

 

אַתְּ מַכִּירָה אֶת זֶה שֶׁאַתָּה

מְדַבֵּר לְבֶן אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ וְתוֹפֵשׂ

אֶת עַצְמְךָ בָּאֶמְצַע?

כְּמוֹ שְׁתֵּי חֲבֵרוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ

בָּאוֹטוֹבּוּס בְּמֶקְסִיקוֹ

וּכְשֶׁהִתְרַחֵשׁ שֹׁד חָשְׁבוּ בְּקוֹל רָם

אֵיךְ תְּסַפֵּרְנָה לַיְּדִידוֹת בְּאָמֵרִיקָה?

זֶה קוֹרֶה לִי כָּל הַזְּמַן

מַצְחִיק, כְּשֶׁהָיִינוּ יַחַד שָׁתַקְנוּ

ניקולא יוזגוף אורבך/ כִּימְיָה

בְּבֵית אִמָּא כָּל הַחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים אֶל הַחֹשֶׁךְ

וְהַדֶּלֶת הִיא פִּי תְּהוֹם הַמַּעֲמִיקָה וּמַעֲמִיקָה.

הַדֶּרֶךְ מֵהָעוֹלָם לְאִמָּא ... נִסְלֶלֶת בְּכַדּוּרִים דֶּרֶךְ רֹאשָׁהּ

לְאַחַר שֶׁכָּל יֶתֶר הַדְּרָכִים נֶחְסְמוּ בַּהֲצָפָה הַגְּדוֹלָה

מִמֶּנָּה לֹא הִתְאוֹשְׁשָׁה מֵעוֹלָם.

 

 

.

ארלט מינצר/ בָּאת

בִּמְעַט מִלִּים אָהֲבָה אוֹתִי אִמִּי,

עַל בִּרְכֶּיהָ גָּדַלְתִּי.

מְתוּקָה שֶׁלִּי, לָחֲשָׁה לִי.

 

וַאֲנִי, בִּתִּי, לָךְ יִחַלְתִּי,

לְדַבֵּר בָּךְ אַהֲבָה,       

וּבָאת, מְתוּקָה שֶׁלִּי –

אוֹר בְּחֹשֶׁךְ הַיְּקוּם.

 

וְאַתְּ –

אֵין יֶלֶד עַל בִּרְכַּיִךְ.

דָּבְקוּ בָּךְ

הָאוֹר הָעֵירֹם וְהַחֹשֶׁךְ

לִנְשָׁמָה אַחַת,            

וְיָלַדְתְּ רַק צַעַר.

ארלט מינצר/ מתוך "שירים קטנים"

*

עַל הַחוֹף

אֲנִי וְאַתָּה

שְׁנֵי כִּסְּאוֹת רֵיקִים

 

 

*

בְּגֶזַע הָאֹרֶן  

מְכַרְסֶמֶת אֶת עֲתִידָהּ    

הַתּוֹלַעַת

 

 

*

שְׂרוּעָה בְּחַדְרוֹ

בֻּבַּת מִין, מְרוֹקֶנֶת

מֵחֲלוֹמוֹתָיו

 

*

גֶּשֶׁם יוֹרֵד                

עַל מִישׁוֹר הַמֶּלַח 

מֵעִיר בּוֹ יָם

 

*

עָנָן, וּמִתַּחְתָּיו צִפּוֹר

מִתַּחְתֶּיהָ אִישׁ

מִתַּחְתָּיו עָפָר

 

 

רוז/ רחל מדר

נַתְחִיל בַּבָּצָל, זֶה יָכֹל לְהַתְחִיל בַּבָּצָל.

תְּנוּעָה כָּלְשֶׁהִי עָלְתָה וְהִתְגַּשְּׁמָה בָּאֵדִים

הֵן רָאוּ אוֹתָהּ בָּאָה מִן הַדֶּרֶךְ.

וְהָיָה אֵיזֶה מִן הִתּוּל

בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאָה

עַד שֶׁנֶּעֶמְדָה מֵעֲלֵיהֶן וְחִיְּכָה.

זוֹ הָיְתָה רוֹז, סְתָם רוֹז.

כְּמוֹ רוֹס מֵעַדָס , סְתָם רוֹז.

 

וְזֶה יַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד וִיסֻפַּר

אֵיךְ נִתְבַּשְּׁלוּ יְרָקוֹת הַשָּׂדֶה

אֵיךְ חָכְמַת הַבִּשּׁוּל דָּבְקָה

בִּנְשׁוֹת הַכְּפָר טורעאן,

 

וְאוּלַי אֵיךְ סֻלְּקָה רוֹז הַזּוֹ מִשָּׁם.

 

אֵיךְ נָתְנָה סַכִּינָהּ בָּהָר

וְאֵיךְ צִלְּקָה אֶת סַלְעֵי הַגִּיר

עַד שֶׁזֶּה נִגְמַר,

 

כִּי זֶה הָיָה חַיָּב לְהִגָּמֵר בַּבָּצָל.

 

שוברת שתיקה/ מיכל בר אור

 נָתַתָּ לִי חַיִּים

שֶׁל מָוֶת וּבְחִירָה

בִּתְמוּרָה אֶהְיֶה לַפִּיד שֶׁל הַעֲמָדַת פָּנִים

שֶׁתּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ נִשְׂרָף

בַּעֲפַר הָעִיר שֶׁבָּנִיתָּ

 

נִבְנֶה מָרוֹם בַּחֲזָרָה מֵהַתַּחְתִּית

עַל הַבּוֹר שֶׁנִּפְעַר - 

נְעַבֵּד אֶת הַדַּעַת

כְּמוֹ עַל בִּימַת מַחֲזֶה

זֵר קוֹצִים מַלְבּוּשָׁם, אוֹ שֶׁאֲנִי הוֹזֶה

 

אֲרָיוֹת וּזְאֵבִים בַּדֶּרֶךְ

בַּת קוֹל בַּשָּׂדוֹת -

שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקָה

הִיא תַּהֲפֹךְ אֶת מִי שֶׁאֲנַחְנוּ

לְמִי שֶׁאַתָּה

חָדלוּ הַדברים / שירי ראב

חָדַלְתִּי לִהְיוֹת, חָדְלוּ הַדְּבָרִים,

עָצַר לוֹ עוֹלָם מִן הַלֶּכֶת.

מִלְמוּל נְמָלִים,

אַפְסִי עַד קֵץ, עַד אֵינְסוֹף,

מִתְמוֹטֵט וּמָלֵא

תְּמִימוּתוֹ כְּשָׁלֶכֶת

וְכָל עָצְמָתוֹ, כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה,

מְכַלֶּה רָב כֹּחוֹ מוּל הַפַּחַד.

 

הִגַּעְתָּ זוֹרֵם כְּנָהָר בְּדָמִי, נִשְׁמָתִי, 

כָּל גּוּפִי, כָּל כֹּחִי, כָּל אֲנִי כָּאן אֵלֶיךָ לוֹחֶשֶׁת.           

טִלְטַלְתָּ הֵיטֵב אֶת כֹּתֶל לִבִּי

הָפַכְתָּ כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן.

מַרְעִיל שַׁלְוָותִי, פּוֹרֵעַ לִבִּי,

מוֹשֵׁךְ שְׂמִיכַת אֲדִישׁוּת כֹּה עוֹטֶפֶת.

 

אַחַר כָּךְ תֵּלֵךְ, תֵּעָלֵם, תִּתְכַּלֶּה,

אֶשָּׁאֵר כָּךְ רֵיקָה וְחוֹשֶׁבֶת.

אֶסְגֹּר אָז הֵיטֵב אֶת צֹהַר לִבִּי,

פֶּן תַּגִּיעַ פִּתְאוֹם,

תַּעֲבֹר סַף דַּלְתִּי

וְהִמְשַׁכְתָּ לָלֶכֶת.

 

מֶלֶךְ הָאַנְדִּים / חיותה סופר

עוֹף הַקּוֹנְדוֹר

מְשַׂרְטֵט מָעוֹף

בּוֹצֵעַ

אִבְכַת הָרֵי הָאַנְדִים

דוֹחֵק רוּחוֹת

עֵינוֹ  בַּגְּדִי

בִּקְצֵה מוֹרָד.

עַל רַחֲבַת עָפָר

בַּמָצ'ו פִּיצוֹ

שְׁתִיקַת כְּנָפָיו

בָּאֲלַכְסוֹן דַּם הָאֵבֶן

מוּטַת זְרוֹעוֹתַי

מֵעַל

עֵינוֹ זְקוּרָה

לְעֵבֶר.

בחירות קטנות / נפתלי לוי

מַעֲבָרִים יְשָׁרִים

בֵּין שׁוּרוֹת מַדָּפִים

עֲלֵיהֶם מְסֻדָּרִים בִּקְפִידָה

אֲרִיזוֹת אֲטוּמוֹת

מְסֻמָּנוֹת וּמְתֻיָּגוֹת

עַד אַחֲרוֹן הָרְכִיבִים

מוּצָפִים בְּאוֹר פְלוֹרוֹסֶנְט לָבָן

הַכָּל

כְּדֵי לְאַפְשֵׁר

לִבְחוֹר בְּנוֹחוּת

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתָהּ

כָּעֵת

נוֹתַר רַק לְהַחְלִיט

סַלְסִלָּה אוֹ עֲגָלָה

במקום הכי נמוך / תומר קליין

בַּמָּקוֹם הֲכִי

נָמוּךְ בָּעוֹלָם

הַמָּוֶת אֵינוֹ

מְחֻסַּר עֲבוֹדָה.

אַךְ כְּשֶׁהָהָר

גּוֹלֵשׁ בְּשִׁיפּוּלַיִם

אֶל הַמִּדְבָּר

נִתָּן לִמְצֹא

אַף אִם בְּמִקְרֶה

חַיִּים קְבוּרִים בְּצֶבַע