ארלט מינצר/ מתוך "שירים קטנים"

*

עַל הַחוֹף

אֲנִי וְאַתָּה

שְׁנֵי כִּסְּאוֹת רֵיקִים

 

 

*

בְּגֶזַע הָאֹרֶן  

מְכַרְסֶמֶת אֶת עֲתִידָהּ    

הַתּוֹלַעַת

 

 

*

שְׂרוּעָה בְּחַדְרוֹ

בֻּבַּת מִין, מְרוֹקֶנֶת

מֵחֲלוֹמוֹתָיו

 

*

גֶּשֶׁם יוֹרֵד                

עַל מִישׁוֹר הַמֶּלַח 

מֵעִיר בּוֹ יָם

 

*

עָנָן, וּמִתַּחְתָּיו צִפּוֹר

מִתַּחְתֶּיהָ אִישׁ

מִתַּחְתָּיו עָפָר

 


 

2 תגובות:

  1. ארלט, את השיר הראשון אני מכירה וכבר אז הוא מאוד בלט לי. הקושי הזה של התהפכות היוצרות, של האין והחידלון מבוטא בזעקה גדולה.
    גם השיר השני לא קל וגם קשה לי לפענוח. אבל אני לוקחת ממנו את שני הבתים האחרונים ואת היופי שיש בהם. תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה, רחל, שמחה עם תגובתך. השיר השני הוא לא שיר אחד, אלא 5 שירים נפרדים בסגנון הייקו.

      מחק