רוז/ רחל מדר

נַתְחִיל בַּבָּצָל, זֶה יָכֹל לְהַתְחִיל בַּבָּצָל.

תְּנוּעָה כָּלְשֶׁהִי עָלְתָה וְהִתְגַּשְּׁמָה בָּאֵדִים

הֵן רָאוּ אוֹתָהּ בָּאָה מִן הַדֶּרֶךְ.

וְהָיָה אֵיזֶה מִן הִתּוּל

בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאָה

עַד שֶׁנֶּעֶמְדָה מֵעֲלֵיהֶן וְחִיְּכָה.

זוֹ הָיְתָה רוֹז, סְתָם רוֹז.

כְּמוֹ רוֹס מֵעַדָס , סְתָם רוֹז.

 

וְזֶה יַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד וִיסֻפַּר

אֵיךְ נִתְבַּשְּׁלוּ יְרָקוֹת הַשָּׂדֶה

אֵיךְ חָכְמַת הַבִּשּׁוּל דָּבְקָה

בִּנְשׁוֹת הַכְּפָר טורעאן,

 

וְאוּלַי אֵיךְ סֻלְּקָה רוֹז הַזּוֹ מִשָּׁם.

 

אֵיךְ נָתְנָה סַכִּינָהּ בָּהָר

וְאֵיךְ צִלְּקָה אֶת סַלְעֵי הַגִּיר

עַד שֶׁזֶּה נִגְמַר,

 

כִּי זֶה הָיָה חַיָּב לְהִגָּמֵר בַּבָּצָל.

 

תגובה 1: