כי האדם עץ השדה / ליאור לוי

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָׂדֶה

וְלִפְעָמִים הָאָדָם הוּא רַק שָׂדֶה

וְלִפְעָמִים סְתָם הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה

וּמְגַלְגֵּל בְּרֹאשׁוֹ דִּבְרֵי הָאֶתְמוֹל

וּמְגַלֵּם לְעַצְמוֹ הָרֹשֶׁם שֶׁחָרַט

וּמִיָּד מִתְחָרֵט

וְשׁוֹקֵל מָה שֶׁאָמַר

וּמָה שֶׁשָּׁכַח לוֹמַר

כְּאִלּוּ יֵשׁ מִשְׁקָל לַמִּלָּה

אַף שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה

וְאָז שׁוֹמֵט עַצְמוֹ

לְמִרְמָס

מַמָּשׁ כְּמוֹ שָׂדֶה

וּמִיָּד מִתְחָרֵט וְנֶעֱמָד

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

וְהָעֵץ עוֹמֵד מִסְתַּכֵּל

מִשְׁתָּאֵה שׁוֹתֵק

אַחֲרֵי הַכָּל

הוּא רַק עֵץ

כְּמוֹ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ  הָאָדָם

אתמול / ליאור לוי

יוֹם הָאֶתְמוֹל

פִּסַּת עוֹר שֶׁנָּשְׁרָה

עֶצֶם מְצוּצַת לְשַד

אֶדִיפּוּס בּוֹרֵחַ מִנְּבוּאָה

קָרוֹן עָמוּס מִקִּיא

בְּלִיל אַקְרָאי שֶׁל

תִּיקִים עִם אֲנָשִׁים

וְהַסֵּפֶר שֶׁטִּלְטֵל אֶת חַיַּי

נִמְכַּר הַיּוֹם אַרְבַּע בְּמֵאָה

מְקַטְלֵג אֶת חַיַּי בְּתִיקִיּוֹת

יַלְדוּת נַעֲרוּת

אֶרֶץ עָנָן

חַיִּים שֶׁחָיִיתִי בִּשְׁבִילִי

חַיִּים שֶׁחָיִיתִי בִּשְׁבִיל

וְהָאַרְכֵאוֹלוֹגִים בְּשֶׁלָּהֶם

נְדִיבִים בְּשָׁנִים

מֵאָה מִלְּיוֹן

מָאתַיִם מִלְּיוֹן

וַאֲנִי רַק רָצִיתִי

עוֹד יוֹם

אֶחַד

כְּמוֹ אֶתְמוֹל