מחווה לשיר "הסטוריה בעליית הגג" של ז'ואן מרגריט
מהספר"מעולם לא ראיתי עצמי יווני" בהוצאת קשב לשירה
אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים הַכָּל בַּלֵּב
אוּלַי כִּי אֵין לָנוּ עֲלִיַת גַּג
לִתְחוֹב בָּהּ אַרְגְּזֵי תְּמוּנוֹת וּמִכְתָּבִים.
אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים הַרְבֵּה דְּרָכִים
פְּחָדֵינוּ רָצִים לְפָנֵינוּ כִּכְלָבִים מְשׁוּחְרָרִים
מְרַחְרֵחִים כָּל תִּקְוָה.
אֲנִי עוֹדֶנִי חוֹלְמָנִית
וְנִבְעֶרֶת
מִמְּאוֹרָעוֹת רְאוּיִים לְצִיּוּן
מְאַבֶּדֶת כִּוּוּן בְּכָל יוֹם מֵחָדָש
מֻפְתַּעַת לְהָגִּיעַ בְּכָל זֹאת
לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ.
אַתָּה עוֹד מְקַטְלֵג אֶת עֲבָרְךָ
בְּתַאֲרִיכִים מְדֻיָּקִים
מְשַׁיֵּף אֶת הַפִּינוֹת
שֶׁלֹּא תִּשָּׂרֵט.
כְּשֶׁהַיֶּלֶד הָיָה קָטָן
טָעַן שֶׁלָּנוּ הָיָה פָּחוֹת הִסְטוֹרְיָה לִלְמוֹד.
הַיּוֹם, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁצָדַק.
הַהִסְטוֹרְיָה מִתְאָרֶכֶת
עִםֹ הַגּוּף שֶׁמִתְכַּוֵּץ
אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ.
