טל שגיב

קלף אותי

קַלֵּף אוֹתִי מֵהַכִּסֵּא, מֵהָרִצְפָּה

קַלֵּף כְּמוֹ מַדְבֵּקָה יְשָׁנָה

אֱסֹף אֶת הָעֵינַיִם שֶׁנָּזְלוּ

מוּל מַסָּךְ אֵין-מָה

נוֹטְפוֹת פֵּירוּרִים

לֹא פּוֹזְלוֹת לְמִטָּה מַפְחִידָה, מַפְחִידָה

רַכָּה עַד בְּחִילָה

עוֹרְגוֹת כְּלוֹנְסָאוֹת

תַּיִל תּוֹמֵךְ

בֵּינְתַיִם, אֲתַקֵּן גַּרְבַּיִם

אֶמְשַׁח צִפֹּרְנָיִם

אֲתוֹפֵף לִצְלִילֵי הַמּוּאָזִין שֶׁצּוֹרֵחַ

אֶצְלִי בַּחַלּוֹן

וְגַם

אַסְפִּיק לִסְרֹג שׁוּרָה

עַד שֶׁתִּסְתַּחְרֵר וְתִפֹּל מֵהַשָּׁמַיִם

עוֹד לְבֵנָה בַּשְׂרָנִית נוֹצֶצֶת

בְּמִשְׂחָק הַטֶּטְרִיס הַזֶּה