מִשְׁדָּר מְיֻחָד / עופר בור

מָה רָצְחוּ לָהּ לְהִיא שֶׁהִסְתַּתְּרָה בַּשִּׂיחִים?

אֶת הַבַּעַל אוֹ הַבַּת?

הַהוּא מֵהַגִּזְרָה זֶה הַבֵּן-דּוֹד שֶׁל זֶה  שֶׁכִּמְעַט נִמְלַט?

וְהַתִּנוֹק הַגִּ'ינְגִ'י – זֹאתִי הָאִמָּא שֶׁלּוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הָאַבָּא?

וְהַסָּבְתָא שֶׁל מִי?

הִיא הָאִמָּא שֶׁל הַבֵּן שֶׁנִּשְׁאַר עִם הַסַּבָּא?

 

הַיָּפָה שֶׁצָּרְחָה בַּכְּנִיסָה תַּחֲזִירוּ

חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר שֶׁהַפַּעַם שָׂרְדוּ

בְּמַלּוֹן חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים עִם מִרְפֶּסֶת לַנּוֹף

הַיֵּאוּשׁ, כְּמוֹ יֵאוּשִׁים לְפָנָיו , לֹא נוֹחַ, לֹא פוֹטוֹגֵנִי

כְּמוֹ מִלּוּאִימְנִיק שְׁמַנְמַן שֶׁמְּמַלְמֵל הִנְנִי 

 

הָעֶרֶב רֵאָיוֹן מְיֻחָד עִם הַפָּתוֹלוֹג הָרָאשִׁי

חוֹשֵׂף בִּפְנֵי כַּתָּבָתֵנוּ בְּאֹפֶן אִישִׁי

שֶׁדְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא רָאָה בַּחַיִּים

וּבַהֶמְשֵׁךְ סִפּוּרָם הַמְּצַמְרֵר שֶׁל הָאַחִים

וְהַזַּמָּר שֶׁנֶּהֱרַג – זֶה מֵהַמַּסֵּכָה אוֹ מֵהַנּוֹלָד

דָּם וָאֵש וְעִסַּת בְּשָׂרִים

אֵין לִי כּוֹחַ לִילָדִים מֵתִים

לֹא שֶׁלִּי וּבֶטַח לֹא שֶׁל אֲחֵרִים

סוף שנה , חוף דור / אוה מורסיאנו

 יוֹם רוֹדֵף יוֹם רוֹדֵף אוֹתִי וְאוֹתְךָ.

כָּרִיּוֹת הָאֲוִיר בַּיּוֹם הַהוּא

הֵסִירוּ בְּבֶהָלַת עוֹלָם

מַסֵּכַת עֲנָק שֶׁל אַשְׁלָיָה

שֶׁיֵּשׁ עוֹד זְמַן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וּבַחוּץ הַמִּלְחָמָה

מְקַצֶּרֶת נְשִׁימָה

וְהָרוּחַ הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחוֹל הַקַּר

מַקְפִּיאָה אֶת הַצַּוָּאר

וְהַפֶּה עַל מְחָאָתוֹ נִסְגַּר

עַל מָה שֶׁהַהוּא הַשָּׁפָל אָמַר

וּמָה שֶׁהִטִּיפָה זֹאת שֶׁהִקְרִיבָה

אֶת הַיָּקָר לָהּ מִכָּל

הַשְּׂפָתַיִם מִתְיַבְּשׁוֹת

מוּל הַפָּנִים הַתְּלוּיוֹת בְּכָל כְּפָר וְעִיר

בִּצְפִיפוּת וּבְגֹדֶל אָחִיד

שֶׁיַּתְאִימוּ לְגֹדֶל הַקִּיר

אֲנִי כָּאן, כִּי יֵשׁ לִי פַּחַד בַּדָּם

אַחֲרֵי מָה שֶׁחָזַר וְאָמַר אֶתְמוֹל הַיּוֹם

וּבֶטַח גַּם מָחָר

גֶּנֶרָל אֶחָד שֶׁנִּשְׁכַּח וְקָם לִתְחִיָּה

אַחֲרֵי הַשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה.

יוֹם רוֹדֵף יוֹם רוֹדֵף אוֹתִי אוֹתְךָ

אֵין מָקוֹם לִשְׁפֹּט, אֵין סִבָּה לִמְחֹל

מִי שֶׁהִבְטִיחַ וַעֲדַיִן מְקַיֵּם

הוּא הַיָּם הַזֶּה הַכָּחֹל.

הַשְׁוָאוֹת / יונה מוסט

 

''כָּאן לְעוֹלָם זֶה לֹא יִקְרֶה,
אַתְּ עוֹד תִּרְאִי,
כָּאן לְעוֹלָם.''

מתוך ''אירופה, מאוחר'' דן פגיס

 

אֵין מָה לְהַכְבִּיר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ, מִלִּים

הַכֹּל מְצֻלָּם, מְחַבְּלִים בְּתַחְתּוֹנִים

קְּסָדוֹת בִּיּוֹנִיּוֹת, מַצְלֵמַת לַיְלָה עַל הַמֵּצַח אוֹ

אֵיךְ שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה, אֵפוֹד קֵרָמִי: ''זֶה הָיָה קָלַצְ', מַכִּיר''

הֲמוֹן פְּצִיעוֹת עֵינַיִם מַסְגִּיר מְנַהֵל סוֹרוֹקָה וּפְצוּעִים קָשֶׁה.

רֶצַח. יְלָדִים. חֲטוּפִים. וּמָה יֵשׁ לְהוֹסִיף

דָּן פָּגִיס הָיָה שָׁם. זֶה לֹא

אוֹתוֹ דָּבָר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ

 

 

 

להקדים קנה/ נורית פרי

הַדָּבָר הַזֶּה

שֶׁתָּקוּעַ

בַּגָּרוֹן

וְלֹא כִּחְכּוּחַ

לֹא מֵי לִימוֹן מְרֻכָּזִים

לֹא תֶּה רוֹתֵחַ שֶׁכּוֹוֶה אֶת הַלֹּעַ

לֹא יָמֵסּוּ

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַזְּמַן

יַתִּיךְ טִפָּה

טִפָּה

זכ

רו

לב

רכ

ה                  

7  בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2023