מַבִּיט וְנִרְתַּע
שְׁלוּלִית עֲכוּרָה
אוֹת קַיִן מֵצִיץ אֵלַי
מֵאֶמְצַע הַפָּנִים
חַי עַל הַקָּצֶה
הַחִבּוּר לָעוֹלָם
לְאַגָּדוֹת עַם וְעַמִּים
מָתוּחַ עַד מָלְכּתְּ מִצְרַיִם
מְחִיר הַשֶּׁקֶר
מָתְּרִיס לְעֶבְרִי
מְסַמֵּן אוֹתִי
שְׁנֵי בּוֹרוֹת בְּלִי תַּחְתִּית
פְּעוּרִים
נוֹשְׁמִים
נֶאֱשָׁמִים
נִשְׁמַת אַפִּי
זוֹלֶגֶת אֵל תּוֹךְ
פִּסַּת בַּד רָקוּם
בְּיָמִים שֶׁל חֹרֶף
וְזִכְרוֹנוֹת דְּבִיקִים
זוֹ הַיְּרֻשָּׁה שֶׁקִּבַּלְתִּי
סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת
מָה הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם
אֶהְיֶה אַף אֲנִי
מְכוֹנַת חַסָדִים
אֲרֻכָּה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת
רַק חִידָה סְתוּמָה
חֲטוּמָה
עוֹד לְפָנַי
מָה עוֹשִׂים עִם הַשְּׂפָתַיִם
סַפְּרִי לִי