כאן בתוך כאן

*
גֶּשֶׁם עַל מִרְפֶּסֶת
לֶחְיָהּ בְּיָדָהּ
כּוֹס הַקָּפֶה רֵיקָה

*
מֵהַבֹּקֶר
בְּאֶמְצַע מִגְרַשׁ חֲנָיָה
לֹא זָז מִכִּסְאוֹ

*
עַל קִיר מִּטְבָּח
מֵעַל לַסַּכִּינִים
תְּמוּנַת חֲתוּלִי הַמֵּת

כאן בתוך כאן

*
שׁוּב לֹא אֵלֵד
שׁוּב לֹא אִוָּלֵד
אֲבָל אוֹר זֶה שֶׁל בֹּקֶר

*
עָמוּס אִצְטְרֻבָּלִים
מָט עַל צִדּוֹ
פַּרְק הַיַּרְקוֹן

*
חֶרֶק בְּפֶרַח וָרֹד גָּבוֹהַּ
מְאֹד קְצַר מוֹעֵד
גַּם זֶה

הנפש/ מאיה ויינברג

הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ כַּלְבָּה
פִּתְאוֹם מְבַקֶּשֶׁת לָצֵאת
זְקוּקָה לִדְבַר מָה
שֶׁאֵין בַּבַּיִת
הַיֵּצֶר פּוֹעֵם בֶּחָזֶה
הוֹפֵךְ אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ
חָזָק מִמֶּנָּה
הִיא מְגָרֶדֶת אֶת הַדֶּלֶת
לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר.
מְבֻיֶּתֶת כְּבָר אֶלֶף שָׁנָה
)אוֹ כָּךְ זֶה נִרְאֶה(
אַךְ זוֹכֶרֶת הֵיטֵב אֵיךְ פַּעַם הָיְתָה זְאֵב
אַחַת לִתְקוּפָה חַיֶּבֶת
לִנְהֹם, לִנְשֹׁךְ
לְהִטָּרֵף
לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת, לֶאֱכֹל מֵהַפַּחִים
לִהְיוֹת נִרְדֶּפֶת, רַק שׂוֹרֶדֶת
לֹא יוֹתֵר
עַד שֶׁתֶּחֱלֶה, שֶׁתִּהְיֶה אֻמְלָלָה
וְשׁוּב לְהִתְחַנֵּף לְזָר שֶׁיְּלַטֵּף
שָׁכְחָה כַּמָּה הָיָה לָהּ  טוֹב
הַכַּלְבָּה
הִיא עוֹד תַּחְזֹר עַל אַרְבַּע
הִיא יוֹדַעַת אֶת זֶה

נחל מתת/ מאיה ויינברג

תַּחַת שְׂדֵרַת עֲצֵי קְטָלָב
נָח נַחַל מַתָּת

מוֹרדוֹתַּיו הוֹמִים בִּתְנוּעַת חֳמָטִים
וְהָעוֹר בַּקּוֹצִים נִשְׂרָט

סָבִיב לְנַחַל החֹרֶשׁ סוֹגֵד
סָבוּךְ, יָרֹק וְשָׁחֹר

אוֹבֵד הַנּוֹף בִּסְבַךְ עַצְמוֹ
וְחוֹזֵר בִּתְנוּעַת הָאוֹר

מֵעָלַי עוֹרְבָנִי צִבְעוֹנִי צַוְחָנִי
לְרַגְלַי פֶּגֶר עֵז לְבָנָה

מִמָּקוֹם מוֹשָׁבִי בֵּין הַסְּלָעִים
אֵינִי וְאֵינֶנִּי עוֹנָה

ובחרת בחיים/ מאיה ויינברג

וְלֹא בַּחֶבֶל הַמָּתוֹק
וְחֹד הַתַּעַר
וּבָחַרְתְּ בַּשִׁגְרָה
בַּשִּׁירָה הַמָּרָה
בְּמַחְזוֹר הַדָּם
הַחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ לָדַעַת.
וּבָחַרְתְּ לְהַמְשִׁיךְ מִתּוֹךְ
הֶרְגֵּל מִתּוֹךְ פַּחַד
בַּחֲצִי הַסְכָּמָה
זוֹ רַק אַתְּ וְהָעֶצֶב
הַגּוּף וְהַמַּיִם.
וּבָחַרְתְּ לָקוּם
הָרֵאוֹת מֵעַצְמָן נוֹשְׁמוֹת
לֹא סוֹמְכוֹת עָלַיִךְ.
וְיָצָאת אֶל הָרְחוֹב
וּבָחַרְתְּ בָּחַיִּים
בָּחַגִים, בַּזִּקְנָה, בַּחֻלִּין
בָּפְשָׁרָה, בְּהַצְלָחוֹת קְטַנּוֹת
בְּצִחְצוּחַ הַשִּׁנַּיִם.

אַמִּיצָה הָיִית
עוֹד לְהַמְשִׁיךְ
וְאִישׁ לֹא יָדַע
אִישׁ לֹא נִחֵשׁ עָלַיִךְ

ובחרת בחיים/ מאיה ויינברג

וְלֹא בַּחֶבֶל הַמָּתוֹק
וְחֹד הַתַּעַר
וּבָחַרְתְּ בְּשִׁגְרָה
בַּשִּׁירָה הַמָּרָה
בְּמַחְזוֹר הַדָּם
הַחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ לָדַעַת.
וּבָחַרְתְּ לְהַמְשִׁיךְ מִתּוֹךְ
הֶרְגֵּל מִתּוֹךְ פַּחַד
בַּחֲצִי הַסְכָּמָה
זוֹ רַק אַתְּ וְהָעֶצֶב
הַגּוּף וְהַמַּיִם.
וּבָחַרְתְּ לָקוּם
הָרֵאוֹת מֵעַצְמָן נוֹשְׁמוֹת
לֹא סוֹמְכוֹת עָלַיִךְ.
וְיָצָאת אֶל הָרְחוֹב
וּבָחַרְתְּ בָּחַיִּים
בָּחַגִים, בַּזִּקְנָה, בַּחֻלִּין
בָּפְשָׁרָה, בְּהַצְלָחוֹת קְטַנּוֹת
בְּצִחְצוּחַ הַשִּׁנַּיִם.

אַמִּיצָה הָיִית
עוֹד לְהַמְשִׁיךְ
וְאִישׁ לֹא יָדַע
אִישׁ לֹא נִחֵשׁ עָלַיִךְ


פריז היתה רק משל / סיון בלסלב

פָּרִיז הָיְתָה רַק מָשָׁל 
לְבִלְתִּי-אֶפְשָׁרֻיּות.
הֲרֵי הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִתְוַכֵּחַ שָׁעוֹת
עַל אֵיכוּת הַבָּגֶט
בַּבּוּלַנְזֶ'רִי שֶׁל הָרֹבַע הַשְּׁלוֹשָׁה עָשָׂר,
בְּעוֹדֵנוּ מְטוֹפְפִים בָּעֲקֵבִים דַּקִּים
וּשְׁבִיל בַּצַּד, בְּמַדְרֵגוֹת הַמֶּטְרוֹ.
הֲרֵי הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַבְחִין
בִּגְוָנֵי הָאָפֹר שֶׁל שָׁמַיִם וְאֶבֶן, שֶׁל צֶמֶר מְשֻׁבָּח וּצְדָפוֹת טְרִיּוֹת
בְּשׁוּק יוֹם רְבִיעִי שֶׁל הָרֹבַע הַשְּׁלוֹשָׁה עָשָׂר.
הֲרֵי הָיִינוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת אֲדִישִׁים
לַיֹּפִי הַשּׁוֹפֵעַ
לָעֲנָנִים הַנְּמוּכִים
לְרוֹמָנִים שֶׁל פּוֹלִיטִיקָאִים בְּכִירִים
בְּפָּרִיז
עִיר הַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
אֲבָל בָּאנוּ רַק לְהָצִיץ
וְנִפְגַּעְנוּ
מְשִׁיבִים אִתָּנוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַצְּהֻבָּה
שְׂרִיטָה בְּקַרְנִית הָעַיִן.

איטליה היתה רק משל / רות גזית ארגוב

בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי לַהֵרָיוֹן, בְּיֶרַח דְּבַשׁ מְאֻחָר בְּפּוֹמְפֵּי
בֵּין מְאֻבְּנֵי אֵפֶר וְצִיּוּרֵי קִיר מְטֻשְׁטָשִׁים
אָחַזְנוּ זוֹ בָּזֶה.
יָד נָגְעָה בְּיָד. יָדַעְתִּי עַל בְּשָׂרִי
אֶת בְּרִיאַת הָאָדָם -
אֶת זוֹ שֶׁבַּקַּפֶּלָה סִיסְטִינָה הֶחְמַצְנוּ בִּגְלַל טָעוּת שֶׁל מִצְלוֹל.
אַרְבַּע מֵאוֹת מַדְרֵגוֹת טִפַּסְנוּ מְדַבְּרִים עַל מִיכֶּלְאַנְגֶ'לוֹ
עַד לַקּוֹפּוּלָה, כִּפָּתוֹ שֶׁל סְתָם מִגְדָּל וְלֹא רָאִינוּ  - 
אֵיךְ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ הַמַּגָּע הוֹלֵךְ וּמִתְנַכֵּר.
עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מְאֻחָר יוֹתֵר
עִם יֶלֶד חָדָשׁ וְאִישׁ אַחֵר
רָאִיתִי עַל הַקִּיר אֶת יוֹם הַדִּין הָאַחֲרוֹן
הַתְּמוּנָה נֻקְּתָה, הִתְבַּהֲרָה,
יָדִי נוֹתְרָה רֵיקָה.

כאן / גיל ירדני

הַאִם עָלָיו לֶאֱהֹב אֶת הָאוֹר הַנּוֹפֵל
עַל הַגְּבָעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם
עַד גְּבוּל הַגָּדֵר, עַד הַחוֹף,
וְשָׁם לְהַפְסִיק אַהֲבָה:
כְּשֶׁהַכָּאן פּוֹסֵק מִלִּהְיוֹת
וְהוֹפֵךְ לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פִּיטוֹסְפּוֹרוֹם שׁוּב מֵפִיץ אֶת רֵיחוֹ,
שָׁר בָּרְחוֹבוֹת אַהֲבָה.
יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים מֻכָּרִים לוֹ:
טַעֲמָהּ שֶׁל שְׂעוֹרָה בְּוִיסְקִי עִם עֶרֶב,
שְׁבִילִים אֲחָדִים,
בְּנֵי אָדָם קְבוּעִים כְּמוֹ פָּנָסִים עַל הַדֶּרֶךְ.

אֲבָל הֵיכָן הוֹפֵךְ הַכָּאן לְשֶׁאֵינוֹ כָּאן,
וְהַשַּׁיָּכוּת, הַאִם שַׁיָּךְ דְּבַר מָה לְמִִישֶׁהוּ,

הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לִהְיוֹת שַׁיָּךְ לִדְבַר מָה.

כשהילדים עוזבים / נורית פרי

בְּתַחֲנַת הַדֶּלֶק אֲנִי עוֹצֶרֶת לִשְׁטִיפָה
כָּל חֶלְקִיקֵי הַחוֹל
שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת
נִשְׁאֲבִים עַכְשָׁו
מוֹתִירִים אֶת הַמְּכוֹנִית לְלֹא
סִימָנֵי שִׂמְחָה.
בָּרַדְיוֹ שִׁירֵי מְבֻגָּרִים
וַחֲדָשׁוֹת
וַחֲדָשׁוֹת.
אֵיפֹה הַשּׁוֹאֵב הַגָּדוֹל
שֶׁיִּקַּח גַּם אֶת הַחוֹל
שֶׁהִשְׁאִירוּ לִי בַּלֵּב
וְשׁוּם אַרְמוֹן לֹא נִבְנָה מִמֶּנּוּ?

יובל / אוה מורסיאנו

יוּבַל נוֹלְדָה בִּתְחִילַת הַקַיִץ
אַחֲרֵי פְּרִיחַת הַהֲדָרִים
כְּשֶׁהַיָּרֹק בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים מַתְחִיל לְהִשְׁתַּזֵּף
רַעַשׁ מַזְגָנִים מִתְחָרֶה בְּזִמְזוּם דְּבוֹרִים
נָשִׁים מַחְלִיפוֹת מַדְּפֵי אָבִיב בְּבִגְדֵי קַיִץ
שְׂמָלוֹת קַלּוֹת מִסְתַּבְּכוֹת בֵּין רַגְלֵיהֶן
וְעַל מִדְרָכוֹת רוֹתְחוֹת מוֹחוֹת אֶת זֵעָתָן
מְמַצְמְצוֹת מוּל שֶׁמֶשׁ.
נֶכְדָּתִי נוֹלְדָה בְּשׁוּלֵי הָאָבִיב
עוֹרָהּ רֵיחַ פִּרְחֵי תַּפּוּז
פָּנֶיהָ דְּבַש וְחֶמְאָה
וּבְעֵינֶיהָ תְּמִיהָה.


צִ'יף / עופר בור

נַעֲשָׂה לִי שֵׁבֶט

צֶאֱצָאַי הַיְּשָׁנִים וְצֶאֱצָאַי הַחֲדָשִׁים
יוֹשְׁבִים סְבִיב מְדוּרַת-עָשָׁן נוֹטְעִים עֵינַיִם בִּי
"מָה נִלְמַד הַיּוֹם, צִ'יף?"

לִרְקֹד עִם נְמִיּוֹת
לֶאֱכֹל חוּבֵּיזוֹת
לְתַרְגֵּם שִׁירִים שְׁקֵטִים
לַנְּחָשִׁים שֶׁזּוֹחֲלִים בָּעֶשֶׂב

שִׂימוּ לֵב, צֶאֱצָאִים,
לַצִּפָּרְנַיִם הַחַדּוֹת
לַצְּמָחִים הָרְעִילִים
הִשָּׁמְרוּ מִפְּנֵי הָאֶרֶס הַנּוֹטֵף מִן הַשּׁוּרוֹת הַחֲכָמוֹת

מִצְאוּ אֶת דַּרְכְּכֶם אֶל הַמִּדְבָּר
שֶׁמֵּעֶבְרוֹ תְּלוּיָה בְּאֹפֶק הַשָּׁמַיִם
אֶרֶץ מֻבְטַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.

אוּכַל לָצֵאת אָז
אֶל מִשְׁטְחֵי הַקֶּרַח הַגְּדוֹלִים
גּוֹרֵר רַגְלַיִם שֶׁוִּתְּרוּ
אֵשֵׁב בְּגוּף צָנוּף
וַאֲחַכֶּה







קול דממה דקה / תרצה פוסקלינסקי-שחורי

קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וַעֲדִינָה
נַקְשִׁיב עַכְשָׁיו תֵּכֶף נִשְׁמַע
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת עָמֹק מוּל חַלּוֹן פָּתוּחַ לִרְוָחָה
אֶת הַשֶּׁקֶט אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אֶת הַחֹם הָעֹלֶה
מִבֵּין הַגּוּפִים מְטַפֵּס בִּי שֶׁקֶט
אוֹמֵר שֶׁטּוֹב לוֹ מְאֹד אֶצְלִי בֵּין הָאֵיבָרִים
מִתַּחַת לְכַף הַיָּד מוּנַחַת עַל גַּב הָאִישׁ הַיָּשֵׁן
גּוּפוֹ מַעֲלֶה חֹם עָדִין אֶל בֵּין הַמֶּרְחָק
הַדַּק שֶׁבֵּין חָזִי לִכְתֵפָיו
מִתְעַגֶּלֶת בִּטְנִי לְצוּרַת גַּבּוֹ
וְשֶקֶט נִדְחָק בֵּינֵינוּ עַכְשָׁיו
נוֹשֵׁם אִתִּי אֲוִיר נוֹשֵׁב מֵהַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה נוֹשֵׁב אֵשׁ וְרַעַשׁ וְרוּחַ
גְּדוֹלָה מִתְמַקֶּמֶת בְּעִיר פְּרָזוֹת
נְטוּלַת הֲגָנוֹת
מַמְתַּקִּים בִּלְבַד
שֶׁאֲנִי עַכְשָׁיו

* / עופר בור

אֵיךְ, אֵיךְ נִדְלְקוּ הָעֵינַיִם
כְּשֶׁהָרוּחַ הֵבִיאָה קְסָמִים
אֵיךְ, אֵיךְ נִדְלְקוּ
מִנְּשִׁיכַת הַבְּשָׂמִים בַּפַּרְצוּף הָאָפֹר

בָּא הַטַּל
מַזְלִיף מִּטּוּבוֹ עַל הַלֵּב הַמַּשְׁחִיר
הַצָּמוּק

מִתְגַּבֶּרֶת הָרוּחַ
עַד הוֹפֶכֶת סוּפָה
זַלְעָפוֹת יַרווּ מִדְבָּרִי הַצָּמֵא
עֲרָבוֹת בּוֹכִיּוֹת יִפְרְחוּ בּוֹ
וְאַתְּ
בַּת הַמֶּלֶךְ, כָּל כְּבוֹדֵךְ
כָּל כְּבוֹדֵךְ בִּי
פְּנִימָה.




* / רונן ניסנבוים

לַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ הִגִּיעַ גּוּף
שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ
כַּמָה נֶהֱדָר נִיחוֹחַ
גּוּף עֵירֹם זֵעָה
נִסִּינוּ לַהֲפֹךְ בָּשָׂר אֶחָד
מִתּוֹךְ הִתְפַּלְּשׁוּת
מִתּוֹךְ תַּאֲוַת הַבָּשָׂר
לִהְיוֹת מֵעַל-חֹמֶר

אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר אֶחָד אִם אֵיןאֶחָד
עִם אַףאֶחָד
קָמָה וְהָלְכָה הַגּוּף שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ
רַק הוֹתִירָה כֶּתֶם קָטָן
בַּמִּטָּה
עָבַרְנוּ עָלָיו בַּמַּטְלִית
וְלֹא נִמְחָה




הלב הוא שריר/ ענבר שפרוני

בָּזֹאת אֲנִי קוֹרֵאת אֵלַי בַּחֲזָרָה
אֶת כָּל הַיּוֹנִים שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ (וּפִתְקֵי מִשְׁאָלָה עַל רַגְלָן הָאַחַת)
אֶת הָעוֹר הַלָּטוּף
גּוּף לְגּוּף,
אֶת הַלְּחִישָׁה אֶל הַלֶּחִי, הַלִּיבִּידוֹ הַשָּׁפוּךְ
(שֶׁגַּם עָלָיו לֹא בּוֹכִים)
וְאֶת הַגּוּפִיָּה הַפִּרְחוֹנִית שֶׁקָּנִיתָ לִי בְּשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים.
כְּקוֹסֵם בְּהִפּוּךְ לַהֲטוּט
הַלֵּב בּוֹלֵעַ חֲזָרָה
מִטְפַּחַת אַחֲרֵי מִטְפַּחַת

(הַכֹּל הַכֹּל, הַזִּיפִים בַּכִּיּוֹר אַחֲרֵי מִקְלַחַת,
הַבֹּץ בְּתַחְתִּית הַכּוֹס וְהַתִּינוֹקוֹת הַיָּפִים, הַבְּהִירִים)

יוֹם יָבוֹא וּבָרְחוֹב
אֶפְגֹּשׁ בְּךָ
וְלֹא תִּרְאֶה כָּל רַעַד בִּשְׂפָתַי:
הַלֵּב הוּא שְׁרִיר.

אלימות התצוגה / יעל איזנברג‎

יָשַׁבְנוּ דָּנִיאֵלָה
עַל קַרְחוֹן
מָזַגְנוּ אַחַת לַשְּׁנִיָּה אֶל תּוֹךְ הַכּוֹס
אַתְּ אָחַזְתְּ בְּמָתְנִי וַאֲנִי בִּשְׁתֵּי עַצְמוֹת
לְחָיַיִךְ
שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ אִם תּוּכְלִי לִכְתֹּב לִי
מַשֶּׁהוּ
וּבָכִית כִּי לֹא
הִתְנַצַּלְתִּי וְהִסְבַּרְתִּי שֶׁזֶּה הֶרְגֵּל
שֶׁלִּי לְבַקֵּשׁ
חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ בְּחָזְקָה וּבִרְטִיבוּת
הָיוּ שְׁבָרִים גְּדוֹלִים
קַרְחוֹנִים לְבָנִים
הָיִית יְרֻקָּה וּכְחֻלָּה
וַאֲנִי לֹא לָבַשְׁתִּי בְּגָדִים
בְּתוֹךְ הַקַּרְחוֹן
הָיָה אֵזוֹר אָדֹם
שֶׁאֵלָיו נִמְשַׁכְנוּ
כַּמָּה פְּעָמִים
כָּל זֶה נִצְרַב בְּעֵינַי הַמְּלוּחוֹת
אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת לְטִפּוּל כְּדֵי לְהָסִיר אוֹתָךְ
אַתְּ לֹא מִתְפּוֹגֶגֶת לִי כְּמוֹ לַאֲחֵרִים