* / רונן ניסנבוים

לַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ הִגִּיעַ גּוּף
שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ
כַּמָה נֶהֱדָר נִיחוֹחַ
גּוּף עֵירֹם זֵעָה
נִסִּינוּ לַהֲפֹךְ בָּשָׂר אֶחָד
מִתּוֹךְ הִתְפַּלְּשׁוּת
מִתּוֹךְ תַּאֲוַת הַבָּשָׂר
לִהְיוֹת מֵעַל-חֹמֶר

אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר אֶחָד אִם אֵיןאֶחָד
עִם אַףאֶחָד
קָמָה וְהָלְכָה הַגּוּף שֶׁלֹּא שֶׁלָּנוּ
רַק הוֹתִירָה כֶּתֶם קָטָן
בַּמִּטָּה
עָבַרְנוּ עָלָיו בַּמַּטְלִית
וְלֹא נִמְחָה




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה