אָבְדָנִים הַחֲדָשִׁים
טְרִיִּים
חַדִּים וְתַקִּיפִים.
כִּתְמֵי הַדָּם עוֹד אֲדֻמִּים
לֹא כָּל הַגּוּפוֹת זֹהוּ.
הַשַּׁיִשׁ עוֹד רָחוּץ , נְטוּל אָבָק
נוֹתְרוּ עוֹד מַאֲפִים מֵהַשִּׁבְעָה
וְעֶרֶב יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַחֲמִשִּׁים וְכַמָּה
כְּאִלּוּ, לֹא-נָעִים
לְהַטְרִיד תַּ'אַבְלִים חַסְרֵי הַנִּסָּיוֹן
עִם עֶצֶב מְיֻשָּׁן, וָתִיק,
הַפָּג הַתּוֹקֵף?
בְּפִי עֲדַיִן מַר הַטַּעַם
כְּמוֹ אָז,
כְּמוֹ הַיּוֹם
כְּמוֹ מוֹטְ'ל שֶׁשָּׂרַד
וְגַם אַחֲרֵי מוֹתוֹ נִשְׁאַר עָצוּב
אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי. אַבָּא לֹא סִפֵּר.
אִמָּא לֹא סִפְּרָה. לֹא שָׁאַלְתִּי.
אַבָּא לֹא שָׁאַל. אִמָּא לֹא שָׁאֲלָה. בְּלִי
כְּאֵב, בְּלִי לֶקַח,
דְּמוּיוֹת מִשְׂחָק עַל צַג הַטֵּלֵפוֹן
הֶחָכָם.
כַּמָּה טִפֵּשׁ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?
אֲנִי שַׂחְקָן בְּתֵאַטְרוֹן יָחִיד בִּמְבוֹךְ
מַרְאוֹת
בַּחֲשֵׁכָה שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא
חֲשֵׁכָה.
כַּמָּה עִוֵּר אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?
אִם יָדַעְתִּי לָגַעַת שָׁכַחְתִּי.
גּוּפִי לֹא מַבְדִּיל עוֹד בֵּין עֹנֶג לִכְאֵב,
בֵּין הַכֹּל לְשׁוּם דָּבָר,
אֲבָל גַּעֲגוּעַ הוּא מַרְגִּישׁ.
כַּמָּה לְבַד אֶפְשָׁר לִהְיוֹת?
קְשֹׁר אוֹתִי אֵלֶיךָ בִּרְצוּעוֹת
אַהֲבָתְךָ שֶׁחָלְפָה.
אִם אֶדְעַך וְלֹא יִוָּתֵר מִמֶּנִי
זוּלָת קִיּוּמִי הַפִּיזִי
אֱזוֹק אוֹתִי הֵיטֵב לְאַהֲבָתְךָ,
זוֹ שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר
וְאַתָּה – כָּל חַיַּי.
אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד
בַּל תִּתְכַּחֵשׁ לִי בְּבוּז, בַּל תֵּאָטֵם
בְּפָנַי
פֶּן שְׁיָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ מִמֶּנִּי
יִזְעֲקוּ וִינַפְּצוּ צַלָּחוֹת אֲרוּחַת עֶרֶב
שַׁבָּת
שֶׁבְּסוֹפָהּ תְּקוֹנֵן
וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד לְנָחֵמְךָ!
אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד, וְלֹא תִּכְבֹּלֵנִי
לְאַהֲבָתְךָ אוֹתִי,
לֹא אֶשָּׁאֵר עוֹד, כְּפִי שֶׁתִּכְנַנְתִּי
כְּשֶׁרְאִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה.
