מִילִּים בָּרוּחַ / צבי סלע

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה דֵּי בְּסֵדֶר

יֵשׁ לִי אֵיזוֹ רְתִיעָה מִשִּׁירָה גְּדוֹלָה

לֹא כָּל שִׁיר שַׁיָּךְ מִיָּד לְכָל הָעֵדֶר

יֵשׁ שִׁירִים שֶׁהֵם רַק שֶׁלְּךָ.

אַתָּה כּוֹתֵב דְּבַר מָה וְהַלַּיְלָה

מִבַּעַד לְחֲרַכֵּי תְּרִיסִים יְבֵשִׁים

שׁוּב נִדְחַק סָמִיךְ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר -

אַךְ לֵיל הֲרַת עוֹלָם הוּא זֶה הַלַּיְלָה

וְאַתָּה אֶל מוּלוֹ כְּבָר רֵיק מִנֶּדֶר

זֶה רַק אַתָּה וְהַמִּלִּים.

אַתָּה כּוֹתֵב עוֹד שׁוּרָה

וּלְרֶגַע אַתָּה שׁוֹכֵחַ

שֶׁאַתָּה כָּאן לְגַמְרֵי לְבַדְּךָ

רַק מִילִּים אוֹבְדוֹת בִּיְקוּם בּוֹרֵחַ
זוֹ שִׁירָה.

נפשו של אמן /יובל למברטו

יֵשׁ לִי בַּנֶּפֶשׁ צִפּוֹר,

צִפּוֹר שְׁחוֹרָה

כְּנָפֶיהָ אֲדֻמּוֹת

וְרֹאשָׁהּ לָבָן,

הַצִּפּוֹר שֶׁלִּי

מִתְיַשֶּׁבֶת לְמַעְלָה

גָּבוֹהַּ בֵּין שְׁנֵי עֲנָפִים

מִסְתַּכֶּלֶת לְמַטָּה

וְקוֹטֶפֶת מִלִּים.

הַצִּפּוֹר שֶׁלִּי

הִסְתּכְּלָה לְאָחוֹר

נִבְלְעָה לְמַטָּה

בְּמוֹרַד הָעֵצִים

שָׁכְבָה עַל הַדֶּשֶׁא
וְאָכְלָה תּוֹלָעִים.

* / עדינה בן חנן

אֲנִי כּוֹתֶבֶת

מֵחוֹפִים שֶׁסְּפִינוֹת חוֹלְפוֹת עַל פְּנֵיהֶם בְּלִי לַעֲגֹן

מֵעֲרָבוֹת שֶׁסּוּסִים דּוֹהֲרִים עַל פְּנֵיהֶן בְּלִי לַעֲצֹר

לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ מְנוֹפֵף לִי מִשַּׁיָּרָה חוֹלֶפֶת

בְּמִטְפַּחַת זְהֻבָּה, וַאֲנִי עוֹנָה לוֹ

בְּצָעִיף רָקוּם בַּעֲבוֹדַת יָד מֻקְפֶּדֶת

שֶׁל קְרוֹבִים שֶׁאָבְדוּ לִי

בְּשִׁכְבָה גֵּאוֹלוֹגִית

קְדוּמָה.

מִזֶּה זְמַן רַב

נָטַשְׁתִּי אֶת הַדֶּגֶל שֶׁאָחַזְתִּי בְּחָזְקָהּ

אֵין לִי סִימָנֵי דֶּרֶךְ

גַּם לֹא מַפּוֹת

לַמַּסָּע.