מִילִּים בָּרוּחַ / צבי סלע

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה דֵּי בְּסֵדֶר

יֵשׁ לִי אֵיזוֹ רְתִיעָה מִשִּׁירָה גְּדוֹלָה

לֹא כָּל שִׁיר שַׁיָּךְ מִיָּד לְכָל הָעֵדֶר

יֵשׁ שִׁירִים שֶׁהֵם רַק שֶׁלְּךָ.

אַתָּה כּוֹתֵב דְּבַר מָה וְהַלַּיְלָה

מִבַּעַד לְחֲרַכֵּי תְּרִיסִים יְבֵשִׁים

שׁוּב נִדְחַק סָמִיךְ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר -

אַךְ לֵיל הֲרַת עוֹלָם הוּא זֶה הַלַּיְלָה

וְאַתָּה אֶל מוּלוֹ כְּבָר רֵיק מִנֶּדֶר

זֶה רַק אַתָּה וְהַמִּלִּים.

אַתָּה כּוֹתֵב עוֹד שׁוּרָה

וּלְרֶגַע אַתָּה שׁוֹכֵחַ

שֶׁאַתָּה כָּאן לְגַמְרֵי לְבַדְּךָ

רַק מִילִּים אוֹבְדוֹת בִּיְקוּם בּוֹרֵחַ
זוֹ שִׁירָה.