פְּסִיכוֹזָה /שחף ארז

כְּשֶׁהַפְּנִים מִתְעַרְבֵּב עִם

הַחפְּנִיםוּץ,

כְּמוֹ בִּזְמַן טְרִיפַת הַבֵּיצִים בַּקְּעָרָה.

וְאֵין רֶצֶף אֵרוּעִים הֶגְיוֹנִי, עִם סוֹף, הַתְחָלָה וְאֶמְצַע

אֲנִי זָקוּק לְמַגָּע מוּחָשִׁי, חוּשִׁי,

אֱנוֹשִׁי. שֶׁיְּעַגֵּן אוֹתִי בַּכָּאן וְעַכְשָׁו,

יִבְנֶה מֵחָדָשׁ אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ הָרְעוּעִים שֶׁל

מַמְלֶכֶת הַדַּעַת.

יְחַבֵּר עִם חוּט תְּפִירָה

בֵּין זִכָּרוֹן, טֶמְפֵּרָטוּרַת הַחֶדֶר וּמִשְׁאֶלֶת הַלֵּב.

יִתְפֹּס בְּיָדִי הַנֶּעֱלֶמֶת בִּכְדֵי שֶׁלֹּא

אֶשְׁתַּגֵּעַ.