כשהשמש הפסיקה לשקוע / גל משיח

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִפְסִיקָה לִשְׁקֹעַ

הַפָּארְק מִמּוּל הַבִּנְיָן שֶׁלִּי

הָיָה כֻּלּוֹ מַיִם

הַמַּמְטֵרוֹת הַמְּחֻרְבָּנוֹת

לְעוֹלָם לֹא מַפְסִיקוֹת לְהַשְׁקוֹת

נוּרִית הִסְתַּכְּלָה בַּחֲדָשׁוֹת

דִּבְּרוּ עַל הַהַשְׁלָכוֹת

הִיא הִקְשִׁיבָה בִּקְפִידָה

שָׁאַלְתִּי אֶת נוּרִית:

"הִתְקַשַּׁרְתְּ לָעִירְיָה?"

הִיא אָמְרָה לִי:

"הֵם בֶּטַח עֲסוּקִים עַכְשָׁו"

"לָמָּה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֵיזֶה מִישֶׁהוּ

שֶׁיִּתֵּן מַכָּה עִם הָרֶגֶל עַל הַמַּמְטֵרוֹת

יַכְנִיס אוֹתָן פְּנִימָה רַגְלִית

אַחַת אַחַת

אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה?"

הַמַּיִם הִמְשִׁיכוּ

לִזְרֹם

בְּרַחֲבֵי הַפָּארְק, וְדִמְיַנְתִּי

אֶת הַתֶּמְזָה, נֶעְצָר

בַּבִּנְיָן הָאָרוּר שֶׁלִּי. מְפוֹרֵר אוֹתוֹ

בְּאִיטִיוּת מַרְגִיזָה. תְּפוֹרֵר,

תְּפוֹרֵר, אֲנִי צוֹעֵק, אֱלֹהִים,

וְהַבִּנְיָן לֹא קוֹרֵס הוּא רַק

מַנְמִיךְ וּמַנְמִיךְ וּמַנְמִיךְ

וּמְפוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּאִיטִיוּת,

תְּפוֹרֵר, אֱלֹהִים, תְּפוֹרֵר

וְזֶה רַק מְדַגְדֵּג לִי

כְּמוֹ נְמָלִים.

"תַּגִּידִי, מָה נִסְגַּר

עִם הָעִירְיָה הַמִּזְדַיֶּנֶת הַזֹּאת?"

נוּרִית מָשְׁכָה בַּכְּתֵפַיִם כְּמוֹ

שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים מוֹשְׁכִים בַּכְּתֵפַיִם

וְלֹא חִדְּשָׁה לִי שׁוּם דָּבָר

* / אליונה שכטרמן

יוֹשֵׁב עַל הַסַּפְסָל בַָּאוֹטוֹבּוּס

כְּמוֹ עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים.

לוּלָאַת-הָאֲחִיזָה שֶׁמְּרַחֶפֶת

מֵעָלַי מַזְכִּירָה לִי

חֶבֶל-תְּלִיָּה.

כָּל פַּעַם שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת

אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ נוֹפֵל

בְּהִלּוּךְ אִטִּי.

עוֹד מְעַט יַגִּיעַ

תּוֹרִי.

קְרוּם 19 / טל נוה

כָּל פַּעַם שֶׁהִסְתּוֹבַבְתְּ נִקַּרְתִּי לָךְ בַּחַלָּה

חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת.

בְּשֻׁלְחָן הַשִּׁשִּׁי הָיוּ לָנוּ חַלּוֹת חֲסֵרוֹת בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת,

חַלּוֹת מְנֻקָּרוֹת.

כָּל הַזְּמָן הִסְתַּכַּלְתִּי סָבִיב

לִבְדֹּק שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה.

צָבְטוּ לִי הַמַּבָּטִים שֶׁלָּךְ

כְּמוֹ מְצַוִּים עָלַי לְהַפְסִיק לְנַקֵּר מִסָּבִיב.

מַכּוֹת בְּלִי מַגָּע.

וַאֲנִי רַק רָצִיתִי בָּצֵק רַךְ לֹא שֶׁלִּי,

לַחְפֹּר בְּחַלּוֹת

וּמִטּוֹת נְקִיוֹת לֹא שֶׁלִּי,

כְּשֶׁאֲנִי מְלֻכְלֶכֶת.