כשהשמש הפסיקה לשקוע / גל משיח

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִפְסִיקָה לִשְׁקֹעַ

הַפָּארְק מִמּוּל הַבִּנְיָן שֶׁלִּי

הָיָה כֻּלּוֹ מַיִם

הַמַּמְטֵרוֹת הַמְּחֻרְבָּנוֹת

לְעוֹלָם לֹא מַפְסִיקוֹת לְהַשְׁקוֹת

נוּרִית הִסְתַּכְּלָה בַּחֲדָשׁוֹת

דִּבְּרוּ עַל הַהַשְׁלָכוֹת

הִיא הִקְשִׁיבָה בִּקְפִידָה

שָׁאַלְתִּי אֶת נוּרִית:

"הִתְקַשַּׁרְתְּ לָעִירְיָה?"

הִיא אָמְרָה לִי:

"הֵם בֶּטַח עֲסוּקִים עַכְשָׁו"

"לָמָּה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֵיזֶה מִישֶׁהוּ

שֶׁיִּתֵּן מַכָּה עִם הָרֶגֶל עַל הַמַּמְטֵרוֹת

יַכְנִיס אוֹתָן פְּנִימָה רַגְלִית

אַחַת אַחַת

אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה?"

הַמַּיִם הִמְשִׁיכוּ

לִזְרֹם

בְּרַחֲבֵי הַפָּארְק, וְדִמְיַנְתִּי

אֶת הַתֶּמְזָה, נֶעְצָר

בַּבִּנְיָן הָאָרוּר שֶׁלִּי. מְפוֹרֵר אוֹתוֹ

בְּאִיטִיוּת מַרְגִיזָה. תְּפוֹרֵר,

תְּפוֹרֵר, אֲנִי צוֹעֵק, אֱלֹהִים,

וְהַבִּנְיָן לֹא קוֹרֵס הוּא רַק

מַנְמִיךְ וּמַנְמִיךְ וּמַנְמִיךְ

וּמְפוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּאִיטִיוּת,

תְּפוֹרֵר, אֱלֹהִים, תְּפוֹרֵר

וְזֶה רַק מְדַגְדֵּג לִי

כְּמוֹ נְמָלִים.

"תַּגִּידִי, מָה נִסְגַּר

עִם הָעִירְיָה הַמִּזְדַיֶּנֶת הַזֹּאת?"

נוּרִית מָשְׁכָה בַּכְּתֵפַיִם כְּמוֹ

שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים מוֹשְׁכִים בַּכְּתֵפַיִם

וְלֹא חִדְּשָׁה לִי שׁוּם דָּבָר