הִתְקַלְקְלוּ בִּי מַגָּעִים.
תָּמִיד הִזְהַרְתְּ שֶׁהַגּוּף מוֹשֵׁל בַּשֵּׂכֶל.
זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ עֵירֹמָה בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹמֶרֶת שֶׁחַם
מְבַקֶּשֶׁת מַיִם בַּכּוֹס הַגְּדוֹלָה
בְּאַף אַחַת אַחֶרֶת לֹא הִסְכַּמְתְּ לַגָעָת
בַּחֹרֶף בִּקַּשְׁתְּ תֵּה בַּכּוֹסוֹת הֶעָבוֹת
קָמוֹמִיל וְלוּאִיזָה
הוֹלֶכֶת בַּלַּיְלָה מֵהַחֶדֶר שֶׁלָּךְ לַסָּלוֹן
מוֹזֶגֶת אֶת הַמַּיִם הָרוֹתְחִים וּמוֹרַחַת טִפָּה עַל
עַצְמִי
לִמְדֹד אֶת הַחֹם.
עָמֹק שׂוֹחוֹת אַתְּ וַאֲנִי.
בְּנָהָר מְאֹד תַּת-יַמִּי.
אֲפִלּוּ דּוֹמֶה שֶׁלֹּא מַפְרִיעוֹת.
אוּלַי מַחֲזִיקוֹת יָדַיִם בִּשְׁתִיקָה.
(כָּאן אֲנַחְנוּ תָּמִיד צוֹעֲקוֹת)
אוּלַי בְּלִי לִבְכּוֹת
אוּלַי מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
מִי אַתְּ?
אִמָּא סְלִיחָה
