שני שירים / יובל ששון


*

תּוֹר הַזָּהָב שֶׁל הַיּוֹנִים

הָיָה אַחֲרֵי הַמַּבּוּל

אַחַר כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת

הֵן הֶעֱבִירוּ הוֹדָעוֹת

הַיּוֹם הֵן בְּעִיקָּר מְנַקּוֹת אֶת הַפֵּירוּרִים מֵהַזְּקֵנִים בַּסַּפְסָל.

אֵיךְ חוֹלֶפֶת תְּהִילַּת עוֹלָם.

 

*

אֲנִי בֶּאֱמֶת תּוֹהֶה

בֶּאֱמֶת שׁוֹאֵל

בֶּאֱמֶת

מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת מָה שֶׁכַּנִּרְאֶה סָתוּם

אֲבָל הַבִּיּוּב הַזֶּה שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו

לֹא מְאַפְשֵׁר, לֹא מִשְׁתַּחְרֵר

מִזֶּה, לֹא אַצְלִיחַ לָקוּם


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה