''כָּאן לְעוֹלָם זֶה
לֹא יִקְרֶה,
אַתְּ עוֹד תִּרְאִי,
כָּאן לְעוֹלָם.''
מתוך ''אירופה, מאוחר''
דן פגיס
אֵין מָה לְהַכְבִּיר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ, מִלִּים
הַכֹּל
מְצֻלָּם, מְחַבְּלִים בְּתַחְתּוֹנִים
קְּסָדוֹת
בִּיּוֹנִיּוֹת, מַצְלֵמַת לַיְלָה עַל הַמֵּצַח אוֹ
אֵיךְ
שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה, אֵפוֹד קֵרָמִי: ''זֶה הָיָה קָלַצְ', מַכִּיר''
הֲמוֹן
פְּצִיעוֹת עֵינַיִם מַסְגִּיר מְנַהֵל סוֹרוֹקָה וּפְצוּעִים קָשֶׁה.
רֶצַח.
יְלָדִים. חֲטוּפִים. וּמָה יֵשׁ לְהוֹסִיף
דָּן
פָּגִיס הָיָה שָׁם. זֶה לֹא
אוֹתוֹ
דָּבָר אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ
