מַכְנִיסָה אֶת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַוְּרֻדּוֹת הָרַכּוֹת
לְתוֹךְ הָעִיר הַלְּבָנָה, שֶׁאֵינָהּ יְשֵׁנָה, אַתְּ
מְשׁוֹטֶטֶת בַּשְּׂדֵרָה,
מְטַפֶּסֶת עַל הַסַּפְסָלִים
מַפְשִׁילָה אֶת גְּלִימַת הַזְּעַפְרָן שֶׁלָּךְ
וּמִשּׁוּלֶיהָ פּוֹרֵץ נִיחוֹחַ הַטַּל הַמָּתוֹק.
כְּשֶׁאַתְּ נָעָה עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים
צִפּוֹרֵי הַשִּׁירָה, אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים,
מִתְעוֹפְפוֹת אַחֲרַיִךְ.
שלושת השירים מלאי יופי, רוך מתיקות וניחוחות הטבע, ומצד שני משתוללים בהם גם ברקים. תודה לענבל ולפועם על "ציפורי השירה" המרשימות. בהצלחה לספר!(התגובה מארלט)
השבמחק