הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁעוֹלֶה בְּדַעְתִּי -
הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת -
אִמָּא וַאֲנִי כְּמוֹ בְּוַלְס.
אִמָּא קָמָה וְהוֹלֶכֶת אֶת הַצְּעָדִים מֵהַכֻּרְסָא
בַּסָּלוֹן אֶל הַמִּטְבָּח,
פּוֹתַחַת אֶת דֶּלֶת הַמְּקָרֵר
וּמַבִּיטָה לְתוֹכוֹ. מָה
נָכִין הַיּוֹם?
מִשְׁתַּהָה -
אִמָּא סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת.
פִּיהָ מִתְעַוֵּת בְּאִי-נַחַת.
סַבָּה לְאָחוֹר
הִיא שָׁבָה לַכֻּרְסָא בַּסָּלוֹן.
מְלַוָּה, אֲנִי לֹא קְרוֹבָה מִדַּי, לֹא רְחוֹקָה מִדַּי.
סְחַרְחוֹרוֹת וּכְאֵבֵי שְׁרִירִים בָּרַגְלַיִם
הָיוּ לְאִמָּא עוֹד קֹדֶם. בַּכֻּרְסָא זֶה כְּבָר לֹא
מְשַׁנֶּה.
לְאַט לְאַט אִמָּא שׁוֹקַעַת לְתוֹךְ מַבָּט מְרֻחָק שֶׁל
אוֹרַחַת
בְּבֵיתָהּ שֶׁלָּהּ מְטַפֶּלֶת זָרָה אוֹסֶפֶת אֶת מָה
שֶׁנִּשְׁמָט, פִּסָּה, פִּסָּה.
גַּם אֲנִי הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר
בַּכֻּרְסָא, אוֹתָהּ כֻּרְסָא. קָנִיתִי אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה