כשמפלס השינה שלי יורד


מִתַּחַת לַקַּו הָאָדֹם הַתַּחְתּוֹן
אֲנִי יוֹדַעַת, אֲנִי בּוּרָה, לֹא בּוֹכָה,
לֹא צוֹעֶקֶת, שׁוֹתֶקֶת, קָמָה לְשַׁחְרֵר מִכִּלְאָן
מַחְשָׁבוֹת מִתְרוֹצְצוֹת, מְרוֹצְצוֹת. מְחַבֶּרֶת מִכְתָּב
שֶׁמּוֹקִיעַ אֲכִילַת בָּשָׂר, מִנְשָׁר שֶׁתּוֹמֵךְ בְּסַרְבָנֵי גִּיּוּס,
הַרְצָאָה נֶגֶד עוֹקְרֵי עֵצִים וּמְזַהֲמֵי מַיִם,
צַיָּדֵי צִפּוֹרִים וְדַיָּגֵי כְּרִישִׁים. כּוֹתֶבֶת מִכְתְּבֵי אַהֲדָה,
מְשַׁגֶּרֶת גְּלוּיוֹת אַהֲבָה וְאִגְּרוֹת תּוֹכָחָה. שׁוּם תְּנוּחָה אֵינָהּ נוֹחָה
כֻּלִּי זָוִיּוֹת מַרְפְּקִים וְדוֹקְרָנֵי בִּרְכַּיִם,
נוֹאֶמֶת, מִתְוַכַּחַת, מְפַתַּחַת שׁוּרוֹת טִעוּנִים,
בּוֹנָה קַרְיֶרָה חֲלוּפִית, לֹא מַנִּיחָה אֶבֶן עַל אֶבֶן.
עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר מִתְבַּהֲרִים שָׁמַיִם,
הַצְּבָעִים מְחוּקִים מִבַּעַד לְמָסָךְ שָׁקוּף. שֶׁקֶט מִשְׂתָּרֵר,
מוֹחֶה אוֹתוֹת וְסִימָנִים, מוֹתִיר שְׁבִילִים מַבְרִיקִים,
רֵיקִים, כְּשִׁיטוּטֵי לַיְלָה שֶׁל חֲשׂוּפִית.
  




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה