אֵין דָּבָר מִבַּעַד לַחַלּוֹן / עֶדְנָה אֲפֵק

הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים
הַתְּרִיסִים מוּגָפִִים.
אֲנִי מוּגָנָה
מִשְּׁכֵנִים, מִקּוֹלוֹת, מִצְּלִילִים, מֵאֲנָשִׁים.
אֲנִי וְהַחֲדָרִים.
אֲנִי וְהַשִּׁירִים,
אֲנִי וְהַסִפּורִים
אֲנִי וְהַמַּזְגָנִים.
תְּמוּנוֹת עַל צִיּוּרִים.

טֶלֶוִיזְיָה בִּי בּוֹהָה.
אִישׁ לֹא בָּא.
לֹא יוֹצְאָה.
אֲנִי  -
כָּל כָּךְ חַיָּה.

3 תגובות:

  1. עדנה יקרה. תודה רבה. על שיר נפלא. המילים משקפות מצב קיומי שכה מוכר לי. רגעים בהם אני לא רוצה שום קשר לעולם שהוא חיצון לעלילתי, רגעים בהם אני רוצה לארח רק את עצמי למיפגש ידידותי של כתיבה, כתיבה , כתיבה. שיר ניפלא.

    השבמחק
  2. שיר יפה עדנה
    אשמח להכיר עוד משירייך
    שמח מאד על ההיכרות

    השבמחק
  3. שיר ניפלא עדנה יקרה
    מתאים מאוד לחיים בחורף במניסוטה בסוף השבוע
    שלווה מוגנת מלאת חיים

    השבמחק