נורית פרי

יונה מוסט: המון קורה בשיר הזה של נורית: שיפוץ, חורים, ארץ רחוקה, ילדים, בלרינות ופסנתרים. גם אלוהים לא נעדר. תמונה מדויקת של כאן ועכשיו כשמתחת ובתוך חיבור עמוק בין בת לאם. אֵבֶל ואירוניה משמשים בעירוביה ודיבור על מקומה של האמנות. 

גנטיקה 

יוֹשֶׁבֶת וְקוֹרֵאת שִׁירִים שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁמֵּתָה

הַפּוֹעֵל מִטָּגִ'יקִיסְטָן קוֹדֵחַ בַּקִּיר וּבֵין חוֹר לְחוֹר מוֹנֶה

אֶת יְלָדָיו

אֵיךְ זֶה שֶׁאַתֶּם שְׁנַיִם?

לְכִי תַּסְבִּירִי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּךְ רָצְתָה לִהְיוֹת פְּסַנְתְרָנִית

כְּלוֹמַר, רָצְתָה לִהְיוֹת בָּלֶרִינָה אֲבָל אַחֲרֵי חֻלְיוֹת הַגַּב שֶׁזָּזוּ

הָיְתָה מוּכָנָה לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּזִיקָה

אָז יְלָדִים?

וְאֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה אוֹהֵב קוֹנְצֶרְטִים

נָתַן לָהּ בֵּן וּבַת

שֶׁלֹּא תִּצְטָּרֵךְ עוֹד

עַכְשָׁיו הִיא שׁוֹמַעַת קוֹנְצֶרְט שֶׁל עֵשֶׂב גָּדֵל

וְרִשְׁרוּשׁ עָלִים בְּבֵית עַלְמִין בּוֹ מֵתִים מְעֻרְבָּבִים מֵחֹסֶר מָקוֹם

הַפּוֹעֵל מִטָּגִ'יקִיסְטָן הוֹדֵף אֶת הַכִּיּוֹר הַנּוֹפֵל

בְּכִוּון הָפוּךְ לִזְרִימַת הַמַּיִם

קוֹרֵא לִי בְּכָל פַּעַם לְהַחְזִיק אוֹ לִמְדוֹד

אֲנִי אֵינִי שׁוֹמַעַת

אֲנִי קוֹרֵאת שִׁירִים