אבלוציה / אפרת ביגמן

וְהָאָדָם נוֹלָד מִן הַקּוֹף

וְהַקּוֹף מִן הַצִּפּוֹר

וְהַצִּפּוֹר הַָיְתָה תֹּהוּ

וְרִשְׁרוּשׁ כְּנָפֶיהָ רִחֵף בַּחֹשֶךְ,

שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא לִפּוֹל לַתְּהוֹם.

הַרַעַשׁ הוֹלֵךְ וְחָזֵק,

וּטְפִיחוֹת כְּנָפֶיהָ

מְהַדְהֵדוֹת שׁוּב וָשׁוּב

וְהִדְהוּדָהּ מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ

וְנִשְׁכָּח

בִּבְלִיל שֶׁל נוֹצוֹת

שֶׁיֵּהָפְכוּ לְפַרְוָה

שֶׁתִּהְיֶה לְשֵֹעָר

שֶׁסּוֹפוֹ לְעָפָר.