אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה פַּעַם
כָּל כָּךְ בַּחַיִּים
דְּמוּתָהּ הַדַּקָּה מִלְּאָה
אֶת אַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת
מֵחוֹף הַיָּם הַתֵּל אֲבִיבִי
שָׁכְבָה פְּרַקְדָּן עַל גַּבָּהּ
הַגִּבְעוֹלִי
כְּמוֹ פֶּרַח שֶׁפָּתַח עֲלֵי
כּוֹתַרְתּוֹ
בִּקְּשָׁה לִמְשֹׁךְ אֵלֶיהָ אֶת
הַשָּׁמַיִם הַשְׁקֵטִים
הַחַפִּים מֵעֹל עֲנָנִים.
בִּיקִינִי יָּרֹק עַל גּוּפָהּ
הַצָּחֹר
הִזְהִיר אוֹתָהּ
כְּאִלּוּ יָדַע שֶׁתֶּכֶף הַשֶּׁמֶשׁ
תִּטְבַּע
וְאֵין מַצִּיל
מִפְּנֵי שְׁעַת הַנְּעִילָה
שֶׁל סְתָו 1973
שֶׁחָרְצָה דִּינָהּ לְיָמִים
סְפוּרִים
חָפְשִׁיִּים מֵאֵימָתוֹ
וְלֵילוֹת לְלֹא סוֹף
שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת הַכָּחֹל
עַל גּוּפָהּ
בָּלְעוּ קוֹמָתָהּ
דּוֹמְמוּ לִבָּהּ.
אִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה
הַרְבֵּה לִפְנֵי
שֶׁהַסַּרְטָן הָרַג אוֹתָהּ.
מכמיר לב ומרגש, שיר יפה וכואב
השבמחק