עלטה / אביטל הררי

 שׁוּב  שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם 

אוֹר גּוֹוֵעַ בְּטֶרֶם עַיִן  תָּבִין אֲשֶׁר קָרָה

לֹא נֶחְסַר לָהּ עַד מָחָר 

כְּמוֹ זַרְזִירִים  הַמְּצַיְּצִים בְּבֶהָלָה ,

נִבָּלַע גַּם אָנוּ אֶל תּוֹךְ הָעֲלָטָה 

אֵין אַחֲרִית שֶׁהִיא טוֹבָה

רַק קֶבֶר, מַצֵּבָה

כְּאִלּוּ לֹא הָיִינוּ

כְּאִלּוּ לֹא רָאִינוּ

אוֹר אַחֲרוֹן שֶׁל שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה