סוף היום / אריק לוי

עוֹד יוֹם בְּחַיֶּיךָ חָלַף

עוֹד שְׁקִיעָה שֶׁנֶּעֶלְמָה בִּלְעָדֶיךָ,

הַגַּלִּים צִפּוּ לְךָ, הִתְפַּשְּׁטוּ עַד הַחוֹף

אַךְ כְּשֶׁלֹּא הִגַּעְתָּ - הֵם כְּבָר הָיוּ צְרִיכִים לַחֲזֹר

 

אֲוִיר בֵּין עַרְבַּיִם, צִיּוּץ בַּעַל כָּנָף

יְלָדִים חַסְרֵי דְּאָגוֹת עִם כַּדּוּר

קְצָת חִיּוּךְ שֶׁל נוֹסְטַלְגִּיָּה

יֵשׁ זְמַן לְעוֹד מִשְׂחָק אֶחָד

הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֶׁאִמָּא תִּקְרָא

מָתַי הִפְסַקְתָּ לִהְיוֹת יֶלֶד? 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה