גַּעְגּוּעַ / עדנה חלד

וּמָה אֶזְכֹּר מֵאָבִי, שֶׁחַי חַיִּים גְּדוּשֵׁי הַרְפַּתְקָאוֹת,

אֶת דְּמוּתוֹ כַּבָּחוּר עַז-הַמֵּצַח בִּצִלּומִים מַצְהִיבִים,

אֶת רֵיחַ הָאַפְטֶרְשֵׁיְב שֶׁלּוֹ שֶׁלִּוָּה אֶת יַלְדוּתִי?

אֶת קוֹלוֹ הָרוֹעֵם קוֹרֵא לִי הַבַּיְתָה מֵהָרְחוֹב

וַהֲלֹא אִם יָבוֹא אֵלַי עַכְשָׁו בַּחֲלוֹם

יָבוֹא כְּזָקֵן רַךְ מַבָּט, רַגְשָׁנִי

וּכְלָל הִתְחַבְּטוּיוֹתָיו וּכְאֵבָיו בָּעוֹלָם

יִתְנַקְּזוּ לִתְמוּנוֹת מְחַמְּמוֹת לֵב שֶׁל סוֹף יָמָיו,

וְלִתְשׁוּבָתוֹ הַשּׁוֹבָבִית, הַיַּלְדִּית

כְּשֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עִם רוֹפְאָיו:

מָה יֵשׁ לִי? פָּשׁוּט מְאוֹד. 

יוֹתֵר מִדַּי אֲפִיקוֹמָנִים